אבא שלי לא נהג להשתמש בארנק. חבילת שטרות וכמה פתקים חשובים עברו אצלו ממכנס למכנס. אחרי מותו, מצאתי אצלו בכריכת תעודת הזהות הכחולה שלו כרטיס ביקור לבן, עליו היה כתוב – שלמה היפשר, גוש 5 חלקה 3 שורה 25.
למרות שאבא היה איש עסקים, וסחר גם במגרשים, רישום הגוש/חלקה הזה לא היה כתב מטמון למגרש באמצע ככר המדינה שיהפוך את משפחתנו לאוליגרכי נדל"ן תל אביביים. בבירור קצת יותר מעמיק אצל קרובי המשפחה, זה היה מיקום הקבר של סבי. שלמה היפשר. אלוף רחוב נחלת בנימין של תל אביב הקטנה ב"הוט קוטור" לגברים.
סבא שלמה היה חייט, סוחר, קבלן, שנפטר שנה לפני שנולדתי, נקבר בקריית שאול במקום טוב באמצע. שורה 25 במרכז העניינים, ושנתיים אחריו הצטרפה אליו סבתא ציפורה הטמונה שתי שורות מעליו. שורה 27 גם היא במקום מצוין, לא ממש קרוב לסבא – אבל שומרת אתו על קשר עיין, להשגיח שלא ישתובב. והוא היה. השובב.
תשע שנים שאני פוקד את בית הקברות הזה. עד היום לא ביקרתי את קיברו של סבא שלמה. אני לא ממש איש של קברים ואבנים. מי שראוי, צרוב אצלי בנשמה. אני זוכר אותם כל יום, ממש לא צריך מצבות או תפילות – נשמתם עדיין איתי בכל אשר אהיה, ונרות הנשמה דולקים אצלי בלב, היום ובכל יום.
היום, אחרי הדלקת הנר והקדיש אצל אבא, החלטתי לחפש את סבא שלי. הייתה לי הרגשה שהוא קורא לי. תצחקו. חיפשתי, חיפשתי, איבדתי דרכי בין הקברים, השילוט שם לא ממש עזר לי, התחיל להיות כבר חם – בסוף פניתי למנהל בית העלמין שהדריך אותי למצוא את קברו של סבא.
אז כפי שהבנתם, סבא במקום טוב באמצע, אפילו במקום עם הרבה צל. פשוט עץ ברוש צמח לו בצמוד לקבר שכיסה ממש את רוב המצבה, והסתיר את סבא שקרא לי לעזרה...
איש החברה הקדישא המקומי, מנהל בית העלמין על פי הרקמה שעל חולצתו, הבטיח לי כי הוא ידאג לקבר ויטפל בענפים המיותרים. עכשיו סבתא ציפורה תוכל להשקיף ולוודא כי סבא שלמה לא ישתובב עם לקוחות צעירות שהיו מגיעות לחנותו בנחלת בנימין פינת גרוזנברג, מחפשות קצת חום. במעיל צמר חדש כמובן , לא תחת כנפו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה