דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2023

הנשיקה הראשונה

  הנשיקה הראשונה לטובת בן דודי מהפרברים, לא הצמד אלא מכפר סבא, ולהקלת העיון בטקסט בפונטים זעירים, מצרף הטקסט המלא.  היה ערב קסום בניחוח נוסטלגיה צרופה ומפגש עם האנשים שעם חלקם התבגרתי מגן טרום חובה עד לסיום שנת י״ב.  השנים היפות. השנים הבעייתיות. השנים שיצקו אותי למה שאני.  שבת שלום וגאה לכל התל אביבים.  עכשיו הטקסט המקורי…. אסתי הייתה הנשיקה הראשונה שלי. בתחילת כיתה ט' בעירוני א'. אי שם לפני יובל שנים. השנה נחגוג יומולדת 70, היא , אני וכל בני המחזור שלי בעירוני א', אותו ביה"ס ברחוב שפריצק, מהתקופה שקדמה להיותו בית ספר לאומנויות, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע וכל מה שלא היה לנו בימינו בתלבושת האחידה, עם שביל בצד ואופטימיות של השנים אחרי מלחמת ששת הימים. הדור שלי, שאני מכנה אותו בין החברים כבציר שנת 53', חוגג השנה  70, ואני הצעתי לחברים כי נעשה ערב אחד לכל בני המחזור ונחגוג ביחד. כמו שצריך. כמו פעם. רוק & רול, ויסקי J&B וגראס. רפואי כמובן. בסוף זה נגמר באולם אירועים על גדות הירקון, עם קייטרינג מכובד, יין ישראלי, להקות ESCAPE עם שירים קצביים משנות נעורינו ב...

אמנות אחזקת האופנוע בתל אביב

 

שלומק'ה חטוב

  שוב אני. עם הטור השבועי שלי. עם הפנטזיות התל אביביות שלי. עם החברות - שלנו. היום אני מסיים מסלול של 90 יום ב"אבא חטוב". כלומר - רזיתי. לא כמה שחלמתי. לא כמו בדיאטות אחרות. אבל רזיתי, ומה שיותר חשוב מכך - אני מרגיש כי בפעם הבאה שנשב ללעוס קפה, אוותר על המאפה. בפיש&צ'יפס, אוותר על הצ'יפס, בוויסקי עם חבר - אוותר על כליה אחת לפני שאוותר על הוויסקי... מאחל לכולנו, חיטוב עם התעלות מעל לשטויות. בואו נהיה ראליים. זה הכול תורשתי. בואו נקבל את עצמנו כפי שאנו, עם איפוק בקינוחים וריסון במזנון הפתוח. לנגיסה השנייה יש אותו הטעם כמו לראשונה, ומה שעושה לי נעים דקה על הלשון נשאר שנה על הכרס/תחת לבחירתכם... שבת שלום, ותהנו מכל ביס, בחוכמה! שלומק'ה חטוב אין דבר יותר אנטי דיאטטי, מבית קפה תל אביבי. כריכים עסיסיים טריים, מאפים ריחניים ונפלאות הטבון האיטלקי. אתה נכנס לאספרסו קצר ויוצא עם מגש רב קלורי, וכריך של אלפיים קלוריות, בלחם מחיטה מלאה כמובן לטובת המצפון. רזים לא תצאו משם. לאחרונה שיניתי כיוון. נמאס לי להיות הכי רחב במלול ההליכה על חופי תל ברוך בואך נמל תל אביב אז זהו. נר...
מזל תאומים. זה המזל שלי. מעבר להבלי האסטרולוגיה - המשמעות היא שבשבוע הבא יש לי יומולדת... תודה רבה לכל המברכים. תודה לכל החוגגים. תודה שזכרתם. בקרוב אצלכם. אני או טו טו כבר לא אהיה פה. נתב"ג ולאי שם. נתראה מעבר לפינה, אחרי ההילולה עם היועצת הפרטית שלי לחיים טובים. בינתיים המדור שלי ממשיך והפעם בשאלה הקשורה להוראות הפתיחה באש במקרה של הגנה עצמית  - מה אתם מעדיפים עו"ד או חזן? בזכות בן דודי איל מבוני כפר סבא, לטובת תושבי הפריפריה שאינם מנויי המקומון התל אביבי/רמת גן, ובעבור נפגעי הקטרקט ושונאי הפונטים הזעירים אני מצרף הטקסט המקורי.    אנחנו עם מזויין. השר לביטחון פנים המליץ לכולנו להצטייד בנשק פרטי, ולהגן על עצמנו. ברישיון כמובן. בכדי לשריין כחוק את בעלי הנשק צריך מדריכי ירי, מטווחים ופראיירים שישלמו אגרות נשק על הזכות להגן על עצמנו בהעדר שוטרים. האגרה עצמה לא גבוהה, 65 ₪ לשנה, ואם אתה "משרת מילואים פעיל" תקבל 50% הנחה מסך אגרת הרישיון. מה שעולה בעיקר זאת הדרכה, שימוש במטווח, תחמושת לאימונים וזמן, אם רק הצלחת למצוא מטווח זמין בתל אביב, כי כרגע רשום שיש רק מטווח אחד  ב...

חופה, קידושין ו-4X4

  געגועים לבית המהנדס, אולמי דליה, בית סוקולוב, מדרגות הרבנות בשדרות דוד המלך ואולמי שושנים - אתרי חתונות קלאסיים בלב תל אביב של פעם. באים ברגל או במונית, עם עניבה לצוואר וסיפולוקס ארוז כמתנה, הרב לאו האב השיא את מיטב כלות וחתני העיר, בורקס ורבע עוף.   המהדרין היו דופקים גם צ'ייסר של ליקר בננות והעשירים היו מסתירים מתחת לדלפק הבר גם בקבוק שיבאס ריגאל, ויסקי שנחשב אז לאיכותי, הרבה יותר מברנדי מדיצינאל או קוניאק 777 ששימחו את ההורים שלנו, מממניי חתונות שנות השמונים במאה הקדמת. אז ככה. נסו למצוא בתל אביב היום אולם לחתונות. לבד מרצועת החוף היקרה ביותר, ומספר יוזמות לאירועים אקסלוסיביים מצומצמים על גגות בתי משרדים במחירים עוד יותר גבוהים - תתכוננו להצעות מחיר הצמודות למחירי האננס הטרופי או ענבים במחיר טרום עונה.  כל מי שתכנן לערוך אירוע רב משתתפים עם כל אותם חברים שכבר חיתנו את ילדיהם שקיבלו מכם צק שמן ביום חגם - אז עכשיו זאת ההזדמנות שלכם לקבל חלק מההוצאות בחזרה. מאמי, זוכרת כמה רשמנו להם צק כשהבן שלהם התחתן? בגלל מחירי הקרקע, המקומות הזמינים היחידים לבניית אולמות לאירועים במ...

נס באיטנבול

אני לא מאמין בניסים. לא באלוהים ולא בקוראות בקפה. הכל זה צרוף מקרים אקראי, ובני המזל מצליחים ומבורכים בהצלחות הם לא בהכרח צדיקים אלא מזליסטים יותר מאחרים.  נסענו לאיסטנבול. למה? עד היום הייתי שם עשרות פעמים, בקונקשיין, ולא יצאתי משדה התעופה. כשהפגינו בככר טקסים נגד הציונות נשבעתי שאני איתם גמרתי. אחר כך התחממו היחסים בין המדינות, ארדואן בחר צד, חברים שלי טוענים שהטורקי המצוי ממש אוהב ישראלים, ובינינו - אנטישמיות יש בכל מקום, ואם אתחיל למיין מדינות לפי אהבתם לישראל, אחזור לעשות סקי בחרמון ולגלוש על גלי החוף בדולפינריום.  בדקתי מזג אוויר צפוי ביעד. בחיי. שבעה ימים של מזג אוויר נעים ביותר.  מאמי, בואי נארוז לנו בגדים לטמפרטורות כמו בתל אביב באביב.  רגע לפני המראה האיפון סימן לי שביום הראשון יש מצב לחצי שעה גשם אחה״צ. כל השאר, תותים. בשביל זה לא אורזים מטריה.  אז זהו. שגשם דווקא ירד עלינו. ביום הראשון, השני, וכן הלאה.  זה לא נס. זאת תחזית אופטימית מדי.  אז מה הבעיה? קונים מטריה, קונים ג׳קט, קונים. בשביל מה נסענו לטורקיה אם לא לפנק עצמנו במעיל עור, ארנק אופ...