הנסיך מרחוב פיירברג לפני 12 שנים נפטר מוישה היפשר. לא בקרבות, לא כמלווה שיירות לירושלים הנצורה, לא בעורף האויב, לא כמג"ד קרבי בהסתערות על מוצב מצרי במרחבי סיני ובטח שלא ממגיפה או חיידק אלים. פשוט מת. הלך לישון בערב, ולא התעורר. אחרי 84 שנים רומנטיות, החליט לבו שזהו. סיימנו פה. ונדם. מוישה, האיש שכולם אהבו, האיש שהיה החבר של דור לוחמי תש"ח, סוחר בנשמה, קונה בשתי לירות ומוכר בעשר, משקיע בקרקעות לטווח ארוך, וגוזר קופוני ריבית מאגרות חוב של בנק ישראל לפרנסתו; נהנתן ממעדני שוק הכרמל שכל שיחה איתנו נגמרה בסיפורי גבורה על מלחמות ישראל וניצחון המכבים מדור לדור, מנער בהגנה ועד מג"ד במלחמת שלום הגליל בלב שדה התעופה של ביירות עם החבר'ה, שותים בירה עם הרמטכ"ל רפול, חברו מקורס קציני צה"ל עוד כשהיו שני סג"מים צעירים ויפים. מוישה, דור שני לחייטים, שבחר לתת לאחרים לתפור והוא רק מכר את מעילי הצמר המיוחדים לנשות התיישבות העובדת הדתיות, הגוצות, בעלות המידות המיוחדות, מעילים ללא חשש שעטנז, בד צמר איכותי כשר, בגזרות קלסיות המסתירות עודף משקל וחסרון בגובה, מעילי להיט ש...