אבא שלי לא נהג להשתמש בארנק. חבילת שטרות וכמה פתקים חשובים עברו אצלו ממכנס למכנס. אחרי מותו, מצאתי אצלו בכריכת תעודת הזהות הכחולה שלו כרטיס ביקור לבן, עליו היה כתוב – שלמה היפשר, גוש 5 חלקה 3 שורה 25. למרות שאבא היה איש עסקים, וסחר גם במגרשים, רישום הגוש/חלקה הזה לא היה כתב מטמון למגרש באמצע ככר המדינה שיהפוך את משפחתנו לאוליגרכי נדל"ן תל אביביים. בבירור קצת יותר מעמיק אצל קרובי המשפחה, זה היה מיקום הקבר של סבי. שלמה היפשר. אלוף רחוב נחלת בנימין של תל אביב הקטנה ב"הוט קוטור" לגברים. סבא שלמה היה חייט, סוחר, קבלן, שנפטר שנה לפני שנולדתי, נקבר בקריית שאול במקום טוב באמצע. שורה 25 במרכז העניינים, ושנתיים אחריו הצטרפה אליו סבתא ציפורה הטמונה שתי שורות מעליו. שורה 27 גם היא במקום מצוין, לא ממש קרוב לסבא – אבל שומרת אתו על קשר עיין, להשגיח שלא ישתובב. והוא היה. השובב. תשע שנים שאני פוקד את בית הקברות הזה. עד היום לא ביקרתי את קיברו של סבא שלמה. אני לא ממש איש של קברים ואבנים. מי שראוי, צרוב אצלי בנשמה. אני זוכר אותם כל יום, ממש לא צריך מצבות או תפילות – נשמתם עדיין איתי בכל...