סיפורי אבי דר

  שכונת צוקי אביב, הכי צפונית מערבית של העיר ללא הפסקה, עוד לא ממש שכונה. יותר אתר בניה, סלילה, קליטת משפחות חדשות והרבה אנשי סקטור הבניה שבאים מוקדם בבוקר, מרעישים ועושים הרבה אבק, ומעט משפחות שעדיין לא הבינו מה אופי השכונה.  מי דיירי השכונה? מעט בני מזל שאבותיהם רכשו מגרשים קטנים במקום שכוח אל ויזמי בניה שנים רבות; הרבה משדרגי דיור שהגיעו מהפריפריה וקבוצה לא מבוטלת של שוכרים ארעיים שבאו לבדוק האם השכונות הצפונות של תל אביב עדיפות על מגורים במרחק נסיעת בוקר של למעלה משעה מהמשרד בלב העיר. התמהיל מרובה השוכרים בבית משותף מחייב תחזוקה המעדיפה את הטווח הקצר, ללא השקעות ארוכות טווח או תחזוקה יסודית בבניין - כי השכירות היא לתקופות קצרות ואף אחד מהשוכרים אינו מוכן לתחזוקה מונעת, כפי שבעלי דירות היו מעדיפים. הנכדים הצעירים שלנו הגרים בשכונה לא ממש זוכרים כי עד לאחרונה היה שם שדה תעופה. פעיל ועמוס ביותר. טיסות אזרחיות לאילת וגם לחו"ל, טייסות תובלה למסוקים של חיל האוויר ששרתו את המפקדים הבכירים מהקריה שנזקקו למוניות אוויריות בצבאי הסוואה. בשנותיו האחרונות של הבסיס, פתחו מסלול הליכה לאז...

חופשת סקי. איזה כיף. אם תחפשו בויקיפדיה את פרוש המונח עונג צרוף, אני בטוח שכדוגמה יתנו לערך זה את חוויית ״שבוע סקי״.  אחרי שבוע התארגנות בליקוט ציוד, ביגוד, חמצוואר, כפפות עם חימום פנימי, גופיות טרמיות, מגלשי סקי ששמרת במחסן כל השנה, קסדה קלילה אך חזקה - כל זה בפחות מ 25 קילו, כאמור בתנאי כרטיס הטיסה. אתה מגיע לנתב״ג, אם אין מחאה באותו היום, ומרגע זה הכול דופק כמו שעון עצר אוסטרי  מדויק. המטוס מלא חברה צעירים, רעשנים, שמחים, מתרגשים לקראת המסיבה המתמשכת על מדרונות השלג ובמועדוני האפרה סקי. שבעה ימים קסומים, שלא יגמרו לעולם, עד שאורזים את הציוד ועולים לאוטובוס שיחזיר אותנו הביתה ויביא במקומנו עוד מחזור של מאושרים.  עונג מלא, אלא אם נניח בבוקר מתעוררת השפנפנה הפרטית שלכם ומתעטשת. כנראה נדבקה בווירוס קל מהצפיפות בבר. לא נורא. בעלה השפן שלא שכח לסגור הדלת של הסאונה, לוקח אותה למרפאה. בין תור של צולעים, מצולקים וסתם משתעלים, הרופא המקומי מאבחן זאת כמשהו וירלי, קצת טיפות אף ואולי צ׳ייסר אחד בערב והכל יעבור. נהדר. 270 אירו משלם השפן הנחמד. רק מה, כשעמד מול הדלפק לשלם, החליק מולו...

   טיק טאק, ימין שמאל, הטיה קלה לימין, הטיה עדינה שמאלה, זיגזוג עצל לאורך מדרון לבן, חרוץ פסי גולשים שכבר עברו פה לפניך, נהנים מכל רגע, על מסלולי הסקי בחופשה החורפית בדרך מכלום לשום מקום, יורדים במדרון רק בכדי למצוא מעלית סקי שתוביל אותם לעוד פסגה, ממנה יגלשו, טיק וטרק, דריכות קלות כמו באופניים, מאזנים עצמם עם תנועות כתף ושמירת שווי משקל בין כמעט נפילה ל-אוי אוי אוי… חודש מרץ, זמן מתאים להגיע לפסגות האלפים לשבוע סקי, עם לילות לבנים וימים שטופי שמש. רוח קרה עם רסיסי קרח וכיסאות שיזוף בבר לתחנת מנוחה בפסגה ובעמק, עם אפרול שפריץ, בומברדינו או צ׳ייסר  שנפס ויליאמס מעוטר באגס ננסי משומר שבראשו נעוץ דגלון קטן, לחיים! בסקי, עיקר הזמן מוקדש להכנות, ציפייה, נסיעות ארוכות משדה התעופה ועד למלון בפסגת ההר, לבוש תואם לקור, שכבות קרמים להגנה מהשמש, עמידה בתור לרכבל עם מאות גולשים חסרי סבלנות, יציאה מאוחרת מהמלון בגלל שלג או רוחות חזקות על הבוקר, ישיבה ממושכת על כיסאות המעלון שבסוף יביא אותנו לראש מסלול הגלישה, ובסוף - זהו, התגברות קלה על חשש גדול מהמדרון וזהו. יוצאים לדרך. טיק וטאק. כמ...

טל העמק! אמצע חודש מרץ. מזג האוויר העולמי משגע את כולנו. כלומר את חובבי הסקי שהתרגלו החל מחנוכה  ועד סדר פסח לפקוד את פסגות האלפים ולהתמסר לעונג הצרוף בגלישה על שלג. מי שגלש כבר, הבין אותי ומי שבחר שלא לסיים את חופשתו באוטופדית ב׳ באיכילוב, כנראה שונא סיכונים או אלרגי לגבס. בכל מקרה, בחורף 23׳, היו הרבה אתרי סקי צחיחים משלג ומי שקנה חופשה מראש, נאלץ לאלתר משהו חלופי. למשל שבוע בקזינו בגאורגיה או שבוע אכילת פיצות בבנסקו בולגריה בתיקווה לשלג שאולי בוא יבוא.  אנחנו הימרנו על האוסטרים. עם מסודר, שוכן על הרים גבוהים יחסית, והמסלולים שם רחבים להפליא. זכינו. השלג ירד כשהגענו, השמש זרחה ביום ופניקה אותנו בשיזוף חורפי לקראת מסיבות האפרה סקי רוויות האלכוהול שכל כך אופייניות לאתרים האוסטריים. מאות שיכורים שמחים בבר צפוף ורועש, עם מוזיקה קצבית באוסטרית צעירה.  לכל שולחן מוגש טס בקבוקי אלכוהול איכותי שקוע בקוביות קרח עם זיקוק  לקבלת כל תשומת הלב מהסביבה. שופוני! פיצצתי מאתיים יורו על החברה! המהדרים מזמינים בקבוק XXL בגודל מגנום, של ויסקי או טקילה או לא יודע מה, שיעלה לאוליגרך התו...

  החיים שלנו מעניינים. אין עוד מדינה עם כל כך הרבה אקשיין כמו במחוז גוש דן. אולי באוקראינה, אבל אף אחד עוד לא חזר חי משם.  הפיכה, הפגנות, חרדה לחסכונות, הבת האנרכיסטית שחוזרת עם ניחוח הפגנות בשיער, עיניים נוצצות של מהפכנית שקופצת הביתה להתקלח בין משימות בעורף האויב בוועדות כנסת או בקרב על השליטה באיילון מול פקד מאיר סוויסה, הסמל המסחרי של שיטור אורבני אסרטיבי.  אנרכיסטית מתחילה שבקושי יכולה לשתף אותנו בחוויות הקרב האחרון, כשהיא מקלידה את המהפיכה למדיה החברתית, הוראות הפעלה לצוות הלוחמים שלה בקרב על העתיד שלה.  חודשיים המדינה בהפגנות. עם חלק מהחברים הפסקתי להתווכח, לאחרים אני לא מגיב בקבוצות המדיה המוצפות בעוד ועוד מאמרים חכמים הדנים שוב ושוב ביתרונות או באסונות השינויים הצפויים בחיינו ובעתיד ילדינו.  אין לי חווה בפורטוגל או וילה בקפריסין, לא העברתי את החסכונות הפנסיוניים שלי לשוויץ, אף פעם לא היה לי ״בנקאי פרטי״ ודרכון זר זה עצם זר בשבילי. שנאמר, פה בייתי.  ברוב ההפגנות בתל אביב הופעתי. מרוב התלהבות השארנו על האספלט בקפלן עגיל זהב וצעיף אופנתי שנשמטו לשותפת...