סיפורי אבי דר

 מבקש לא לקחת אישית את הטקסט המצורף מטורי האישי השבוע.  זה ממש לא קשור לפעם האחרונה בה נפגשנו לקפה ומאפה, ובסוף ״התדרדרנו״ לבילוי עתיר קלוריות וממון. כרגיל, נהניתי מכל רגע. אני תמיד כותב על אירועים של אנשים אחרים… מאחל לנו עוד הרבה ויסקי משותף על הבר. בפעם הבאה, אני מזמין.  לחולקים הידד תקראו לי קמצן, כילאי, קטנוני, מתחשבן וכבד. קטן עלי. לא בא לי בטוב הקטע התל אביבי שבסוף כל בילוי בבר או מסעדה, במרכז השולחן נוחת חשבון משותף. עכשיו לך תתמודד עם זה. א. שתה אספרסו, ב. אכלה סלט, ג. הגיע מהמשרד מורעב אחרי שלא אכל יום שלם ואילו אני התפנקתי בשתי כוסות ויסקי איכותיות. איך מחלקים את החשבון הזה?  זאת לא שאלה ב-4 יחידות מתמטיקה.  הראשון שאומר, יאללה  בואו נחלק את הסכום לארבע, נכשל. חוטף  מאשתו בעיטה ברגל מתחת לשולחן וגם מאבד לנצח את החבר שהזמין רק אספרסו. התמים שחושב כי אני מתכוון להוציא מחשבון ולחייב כל אחד על  הסעיפים הרלבנטיים עבורו, להוסיף שירות ובסוף לגלות כי נשארו עוד כמה סעיפים יתומים בחשבון, טועה. איך אפשר לזכור כמה בקבוקי סודה הוזמנו בשעה האחרונה? מ...

  אי שם ביולי 2023 הזמנתי עבורנו שבוע כיף של סקי בפורים תשפ"ד. לא יודע מה האופטימיות שנחה עלי. אני, שממליץ לחברים לא לקנות בננות ירוקות, לא להשקיע לטווח ארוך בשכונה המזרח תיכונית ובטח לא לעשות תוכנית ארוכת טווח לטייל בפריחת הדובדבן ביפן בשנה הבאה. עדיף צימר במצפה רמון בסופ"ש הקרוב, מצלילה  עם כרישים במדגסקר בחג השבועות הקרוב. אז מצאתי עצמי השבוע על מעלית הסקי בצרפת, ביום שמש אופטימי, מחכה לסלופ של החיים. תלול מספיק, קרחי במידה, דליל בגולשים ושמשי - כי בזמן האחרון העיניים שלי יותר חכמות מחדות. כלומר, מנחשות את פיתולי המסלול. על המושב במעלית הסקי לצידי התיישבה אמריקאית שמיד החלה בשיחה. מהיכן אני וכזה. הבהרתי שאני תל אביבי בחופשה. זה לא הסתדר לה איך אני נופש בכיף כאשר בעזה נהרגים ילדים פלסטינאים. לך תסביר. לך בשיחת מעלית של שלוש דקות תעביר את המפגינה של "שחררו את פלסטין מהנהר ועד לים" לצד שלנו, נפגעי פרעות תשפ"ד. גם אם יכולתי להראות לה תמונות זוועה מהפוגרום, היא לא היתה משתכנעת. גם אם היה לי זמן לסקירה סדורה של הסיכסוך הציוני-פלסטינאי משנת 1882 ועד היום, היא בשלה....

 צ'אט זה לא מכתב. פוסט זה לא ממש כתיבה. אם זה לא נחרט על נייר, נארז במעטפה ונשלח עם בול - זה בטוח לא ייגמר בטוב.  שני v כחולים ואחר כך זה מתדרדר ל"הסר עוקב" ואת סדר פסח לא תעשו השנה ביחד. יוחזרו המכתבים! רק לפני כן, שיחזירו לנו את תיבות הדואר האדומות בתל אביב. מצרף את טורי השבועי. אגב, בשבוע הבא - אני בשליחות עלומה באירופה. רמז-סקי. בטוח יהיה לי על מה לכתוב... מלכוד 22 של דואר ישראל. אין תיבות דואר בנמצא. אם אתה כותב מכתב, פעולה בסיסית שאבותינו נהגו לבצע מדי פעם, תגלה כי אין תיבה אדומה זמינה בה הם נהגו לשלשל מעטפות מבוילות שהגיעו ליעדן בבוא הזמן, בחרם דרבנו גרשום. כלומר, סגורות ובדיסקרטיות. היום לשלוח מכתב מבלי להגיע לסניף דואר עמוס מבקרים, בתאום מראש כמובן, זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. השימוש במכתבים פחת. לבד מהחשבונות, אגרות, צווים, וכל הבשורות הרעות שאפשר להכניס למעטפה - שום דבר טוב לא מגיע לתיבת הדואר שלנו. אולי ים של פרסומות, אבל כל אלו מושלכים מיד לפח בצער רב על עצי יערות הגשם שנכרתו לטובת הנייר האיכותי המיותר הזה. שמעתי כי שר התקשורת פטר את הדואר מלתחזק את תיבות...

  שוב אני. סימן  שכנראה עבר עוד שבוע ושום דבר לא ממש השתנה. הייאוש כבר מאפיל על התיקווה, האומללות של האזרחים העזתיים כבר לא מנחמת . הנקמה לא תחזיר אף אחד לחיים ולא תרפא אף גדם, פצע או הלם.  מצד שני - הבחירות לרשויות המקומיות כמעט מאחורינו.  אחרי משמרת של 21 שעות כמזכיר קלפי (קטן עלי אחרי חיים שלמים של משמרות לילה ארוכות בפיקוח טיסה) חזרתי הביתה להתעורר ולשמוע כי אין שינוי. הבלונדינית לא זכתה.  מצרף לעיונכם את הטור השבועי בידיעות. https://user-oqw6j7d.cld.bz/tl-byb-rmt-gn-08-03-24/14/ 

  סופ"ש רגוע לך, בים אין אף גל. יום נהדר לסאפ, לגולשי רוח, לאוהבים בפגישה ראשונה בנמל תל אביב.  היא הביאה חפיסת עוגיות עם ההכשר המתאים, הוא הביא כמה פסוקים הקשורים לפרשת השבוע, פרשת חוק הגיוס, וביחד למדו האחד את נפש השניה בשיחה מלאת תשוקה על החמין המתחמם אצל ההורים בביתם. בינתיים שומרים נגיעה, לפחות במרחב הציבורי, מול אופק אביבי. עונג שבת. לחברים שלי שאני ממליץ השבת לקחת את הנכדים למוזיאון תל אביב החדש בככר ביאליק עם דגש על אוסף סיפורי תל אביב בקומה התחתונה. כיף לנכדים ונחת לסבאים, התרפקות על הנוסטלגיה של כולנו!   מצרף את טורי השבועי כרגיל. תהנו!

  סופ"ש אחרון לחולדאי כראש עיר? מהפך תל אביבי? הקמפיין הכי ארוך, הכי לא בזמן, הכי לא לעניין עכשיו, באי הוודאות הכי תקדימית שנפלה עלינו באוקטובר האדום. מול הכאב והצער בכיכר החטופים, הכל מתגמד. גם הבחירות לראשות ולמועצת העיר. נתראה בקלפי בשלישי? שבת שלום לך. מצרף כרגיל את טורי האישי בידיעות אחרונות. לבעלי הצילינדר והקטרקט, מצרף הטקסט המלא בפונטים אקסטרא לארג'..... עם בחירה דיזנגוף, בלוך, דיזנגוף, שלוש, רוקח, לבנון, נמיר, רבינוביץ, להט, מילוא וחולדאי. זאת רשימת ראשי העיר בתל אביב מאז 1921 ועד היום. ביום שלישי הקרוב, נדע אם אחרי 26 שנה צפוי פה מהפך – או שנשמע את נגינת  מפוחית הפה של חולדאי בחגיגות הניצחון בבחירות המנומנמות ביותר שזכינו בעירנו ללא הפסקה. אני אישית הצבעתי לראשונה לראשות עיריית תל אביב בבחירות בשנת 74', במדי דקרון בקלפי בבסיס צבאי אי שם במצפה רמון. בשנה הזו נבחר האלוף שלמה צ'יץ להט לראשות העיר. קודמו, יהושוע רבינוביץ', שודרג לתפקיד שר השיכון, עד שנפטר והונצח בגני יהושע. רבינוביץ' המפא"יניק, עסקן בכיר ש"שמר על אלמוניותו עד שנבחר לראשון העיר...

 https://user-oqw6j7d.cld.bz/tl-byb-rmt-gn-02-02-24/8/ שבת שלום לך, כרגיל מצרף את הטור השבועי בידיעות.  גשם, פוך, בינג' מול הסדרות הבלתי נגמרות, חמין של גיבורי-על עם שקיות כותנה מהבילות של קטניות ודגנים מהבילים הכי טעימים - וציפייה לתפנית מפתיעה בעלילה במחזה האבסורד אליו נקלענו ממש ללא כל הכנה מוקדמת. מאחל לנו שבוע של דמעות אושר עם חיוכים,   והפוגה שמגיעה לכולנו.