דילוג לתוכן הראשי

מישהו נגע לי במחשב?!

 


 


מאמי, אתה יכול לבוא לכאן לרגע? אתה מבין מה משמעות ההודעה הזאת על המסך? למה המחשב כותב לי שאין תקשורת/ פג תוקף הרישיון/ חסר מקום אכסון/ צריך לשנות גרסה/ חם לו מדי/ הוא מבקש רשות לאתחל את עצמו/ הוא אתחל
 עצמאית ומחק את המסמכים האחרונים שנשארו פתוחים מאז האתחול האחרון שקרה כשעברנו דירה ומאז לא נשמרו המסמכים כראוי.
תגיד, למה אני לא יכולה להפעיל את מערכת השמע בבית? גם אצלך האפליקציה לא נפתחת? למה בכלל עשינו אצלנו בסלון מערכת רמקולים אלחוטית משוכללת כמו שיש  על המעבורת קולומביה בדרך לירח? גם שם רשת הוי פי נתקעת לפעמים? מה כבר ביקשתי לשמוע הבוקר?

אה, אם אתה כבר כאן – מה זה הסמן המהבהב על אייקון המדפסת? מאיפה אני יודעת מתי החלפנו מיכל דיו צהוב למדפסת? דיו זה לא שחור/לבן? רגע, איפה כל קיצורי הדרך שהיו לי על סרגל המשימות בתחתית המסך? ולמה עכשיו הוא פתאום אנכי וצמוד לימין? מאמי, מישהו נגע לי במחשב?!

שניה גברתי, אל תתעצבני עלי. ברור לי שאצלכם בבית זה הפוך מגדרית ובעלך הוא חסר הישע ומאותגר הטכנולוגיות. זאת הרי לא תכונה גנטית ואני לא שמעתי על DNA גברי עדיף בתחום תפעול המכשירים. כל האמור לעיל – הוא דו מגדרי.  העצבים הם אש דו"צ שבסוף תמיד אני הטכנאי התורן נפגע. עובדה. את השאלות האלה אני מקבל גם מחברים נזופים בקומה 11 במגדל שלנו, גברים שלא  הצליחו להתמודד עם שאלות הנכדים בבית על נפלאות הטכנולוגיה. כמו, "סבא – איך חוסמים צ'ט בווטסאפ שאימא לא תצליח לקרוא אותו בטלפון כשאני ישן?"


היום הכול טכנולוגיה. אני מקווה כי בהגדרת לימודי ליבה כוללים גם כישורים טכנולוגים, אחרת – הלך עליהם לגמרי. נכון שיש להם רק טלפון כשר זעיר בכיס המכנס השמאלי ליד סידור התפילות. אבל במעמקי הז'אקט השחור, אפוד המגן הקיצי הקבוע שלהם מול המודרנה – בטוח שיש להם טלפון חכם מושתק, עם מאות תכונות חכמות, לא רק לטריפה אלא להשכלה, AI בקצה האצבעות או סתם השכלה כללית מרחבת דעת שעבורנו היא המובן מאליו.

אבל אצלנו בבית, אני הכתובת הסיעודית למצוקות טכנולוגיות. זוכרים שבמערכות ההפעלה במחשב הבייתי – לחיצה על מקש F1 מעלה מיד תפריט עזרה על המסך? אז אצלנו בבית אני F1 . לפני שפונים לגוגל עוברים אצלי.

בשנות חדירת הטכנולוגיה לחיינו, הוקמו מספר חברות הזנק מצליחות לתמיכה מרחוק במשתמשים מבולבלים. כשעדיין לא היו לנו ילדים שגדלו על ברכי האפליקציות וכיום הם מסוגלים להתמודד עם כל מסך תקול. רק חבל שהם מדברים כל כך מהר, בולעים 80% מהמילים וצריך לנחש מה רוח השיחה על פי העיצורים הבודדים שהבנתם, עם מילות סלנג לא מוכרות, הגדרות לועזיות שהביאו מהמשרד, הגשר ליישור שיניים המשבש ושורק על כל ש', ז'  ו-ס', תוסף אורלי שפתאום הופיע באמצע החיים כי תמיד רצינו שיניים מושלמות, עכשיו לך תבין למה במקלדת מופיע לי הסימן  " כשאני מקש על @....

עכשיו, הילדים עזבו את הבית, חברות התמיכה האישית הוחלפו בעובדות סוציאליות מתוסכלות שמנסות לשדרג עצמן לפסיכולוגיות אלטרנטיביות ללא תואר שני, ואנחנו נשארנו עם " במקום @, וטכנאי מחשבים עמוס ביותר בלב השכונה, עם הרבה לקוחות וותיקים שהנכדים שלהם לא מוכנים להשקיע בהם כמה דקות איכות...

 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...