דילוג לתוכן הראשי

אדוני, ראש העיר



ראשי העיר של תל אביב ואני תמיד שומרים על קירבה מסוימת. אורה נמיר, הגברת הראשונה של העיר תל אביב עד מותו של מרדכי נמיר, הייתה החברה הכי טובה של האימא שלי; יוסי רבינוביץ, הג'ינג'י, למד איתי לאורך כל שנות בית הספר היסודי, ונשארנו חברים גם כשעבר לגור ב-LA, כן – הבן של גאולה ויהושוע רבינוביץ (כן, ההוא מגני יהושוע) ירד מהארץ אבל מקפיד לשמור על קשר עם החבר'ה מביה"ס דובנוב; את גברת להט, אשתו של צ'יץ, הייתי פוגש במרכז המסחרי בנווה אביבים לאורך שנים, בדרכה למספרה, לוקחת לטיול יד ביד את שלמה להט, ראש עירנו, אחרי פרישתו בשנות חייו האחרונות; וחולדאי – חברי לנשק מחייל האוויר ו"הצועד המתמיד" על ההליכון בקאנטרי ג', במרחק כמה מתעמלים ממני בכל יום רביעי בבוקר; רון, שבשנותיה האחרונות של אמי העניק לה את תואר יקירת העיר תל אביב למרות שהיא חיפאית במקור...

כך שאפשר לומר כי יש לי הכרות אישית עם הנושא ואני מבין קצת במוניציפאלי.

שמונה מועמדים רצים לראשות העיר. שבעה בעקבות אחד, בן 78 שנה, שמה שהוא כבר שכח אחרי חמש קדנציות – להם ייקח הרבה זמן ללמוד. שניים היו חברי כנסת בעברם, אחת קצינה בכירה בצה"ל, שלושה היו סגני ראש העיר וחברי מועצת העיר, ועמוס שפירא מגיע מעולם העסקים ומבטיח לפעול להוספת 10000 יחידות דיור במחיר בר השגה בעיר הכי יקרה בעולם.

אורנה ברביבאי בחרה לעקוף את יאיר לפיד דרך כיסא ראש העיר. היא לא באמת תל אביבית, נולדה ברמלה וגדלה בעפולה, עשתה קריירה צבאית ופוליטית מוצלחת –אני לא בטוח כי יש לה DNA תל אביבי שהייתי רוצה לראות בראש העיר שלנו. אבל אולי אני טועה – גבירתי, איך את במטקות בחוף מציצים?

חולדאי, לא יפה כמו יובל צלנר שמבטיח לטפל בעומסי התחבורה בעיר, לא ירוץ עד הסוף כמו ציפי בראנד, ולא רגיש כמו העובד הסוציאלי ליאור קיי אבישי, והוא בעיקר וותיק מדי בכיסאו. מצד שני – חולדאי הוא לוחם וותיק עוד מימי טייסת 201 ומלחמת יום כיפור שם התגלה כגיבור ומנהיג. בימינו הסוערים, אמינותו ויושרתו של אדם הם מצרך כל כך נדיר, שאולי מעליב לומר זאת. חולדאי אדם הגון. מנגן על חלילית, אומר שלום לשכנים, יושב לקפה בשכונה עם יאיר לפיד ובטח קרוב לדעותיו הפוליטיות לפחות כמו ברביבאי.

או טו טו ראש העיר הנבחר יעביר את העיר ממצב ג'יפה לבונבוניירה  - אילו רק יסיימו את כל הפרויקטים המרעישים והמזהמים סביבנו. ניתוח קוסמטי חיוני שנדחה שנים רבות – ועכשיו הגיע הזמן להוריד את התחבושות ולראות כמה העיר הזאת יפה. 

מי יגזור את הסרט? אורנה או רון, ציפי, ראובן, יובל, עמוס, מיטל או ליאור – נשארו לנו עוד הרבה שבועות של תעמולת בחירות, לחיצות ידים, חתונות ובר מצוות, כנס פעילים והרבה הפגנות של הימין והשמאל. אלפי לחיצות ידים וחיוכים, הבטחות ובריתות, מיזוגים והצטרפות של האס מניו יורק אסף זמיר שאולי יחבור לחולדאי בתור יורש עם הבטחה בטאבו לראשות העיר בעוד שלוש שנים, או קודם אם ימאס לרון לגזור סרטים. מועמדים – הפשילו שרוולים. לעבודה!


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...