אחד התפקידים היותר משמעותיים בחיל האוויר הוא להיות קצין במערך הבקרה. מסג"מ ועד אל"מ, כולם קצינים עם סמכות רחבה ואחריות מלאה. הלוחמים שמפקד חיל האוויר הסמיך להילחם על שמים נקיים מכל איום בכל הכלים העומדים לרשותם. מתותחי נ"מ , קרני לייזר, מטוסי קרב ועד לטילים המגיעים ליונוספרה. הם המגינים על שמי המדינה 365 ימים בשנה. קצינים וקצינות צעירים שצריכים להחליט תוך שניות : עמית או טורף, טיל או סתם בליפ אקראי על מסך מכ"ם, כטמ"ם או להקת ציפורים, אש חופשית או בדיקה נוספת, מטוס נוסעים עם טייס מבולבל או מטוס חטוף עם פוטנציאל לאסון עם מאות הרוגים; האם להפנות המיירטים למפגש קטלני או לחכות קצת בכדי לא לסכן את המיירטים מסוללת טילי קרקע-אוויר. דילמת הצל"ש או טר"ש בכל החלטה מבצעית.
מ.ט. היה סג"מ צעיר במלחמת יום כיפור. אתם יכולים לבד לעשות את החישוב לגבי גילו. כבר לא ילד. הוא חבר שלי. אח לנשק. התגייסנו ביחד והלכנו ביחד דרך ארוכה. הוא בחר להמשיך ללבוש מדי דקרון. לי זה פחות התאים. לימים השתחרר משרות פעיל בצבע הקבע ופתח עסק פרטי מצליח, כאשר בין לבין המשיך להגיע ליחידה כאיש מילואים פעיל ביותר.
לאחרונה הוא החליט שדי. מספיק. אפשר לשחרר ולהשתחרר. להפסיק להיות "בקר הירוט" הכי מבוגר בעולם עם הפלות טריות במלחמת 12 הימים (החברים בודקים האפשרות לרשום אותו בספר שיאי גינס), ולהיות סבא במשרה מלאה. להוריד את הסרבל ( כן, לא רק טייסים הולכים עם סרבל טיסה. גם בקרים בכל העולם לובשים סרבל כמו כל הטייסים) ולעבור לכפכפים. ניסה לשכנע את עצמו לסמוך על דורות רבים של בקרים צעירים שיעשו את העבודה כמו שלימד אותם לאורך שנים. בנחרצות, בשאיפה לאפס טעויות, ובחיוך.
מ.ט. הוא איש נדיר בחיל האויר. כל מפקדי הטייסות מהעבר ועד היום מכירים אותו. ביחוד מהתחקירים המשותפים בהם לא חסך מהם ביקורת במקרה וניתן היה לשפר את מה שהם חשבו כטוב, למצוין.
לפני למעלה מחמישים שנה נכנס למקצוע, כשכל ההגנה האווירית נוהלה ידנית על צגי מכ"ם מבוססי טכנולוגיה של מלחמת העולם השנייה. היום הכול ממוחשב, נתונים דיגיטליים בדיוק מקסימלי, ובכלל לאויב אין בכלל מטוסי קרב ,כך שקרבות אוויר לא נערכו במזרח התיכון הרבה שנים. לעומת זאת המטרות המיורטות קטנו לממדים של מטוס זעיר אך אלים, עם יכולת אובדנית קטלנית נשלטת מרחוק.
שמי המדינה יישארו נקיים עם הפקודים של מ.ט. שימשיכו בדרכו. השבוע חיל האוויר נפרד ממנו. המבוגר האחראי הלך הביתה. בשנתיים האחרונות שלוש פעמים החליט שזהו, נגמר, ופרצה עוד מלחמה שעיכבה את פרישתו. ביקשו שיישאר.
קולונל מ.ט. הוא נשר זקן, שחזר אל הקן. ביחידה שלו יש לוח הפלות. רק לאחרונה התווספה לזכותו הפלה נוספת של כלי טייס עוין. נכון שזאת הייתה עבודת צוות - הטייסים, המודיעין, הטכנולוגיה, צוות הבקרים שעזרו לו בשנים האחרונות בתפעול כל מאות המפסקים ובפונקציות בטכנולוגיה החדשה, אבל בראש הצוות המבצעי הצעיר תמיד רעם קולו של מ.ט. , "למפגש! ימינה לכיוון צפון. בשעה 12 שלך, אש חופשית!"
תודה למ.ט. על אלפי ימים המילואים, שעות עמדה ושעות פיקוד, תדריכים ותחקורים, דיונים והווי יחידתי, והרעות. היה מרגש השבוע לשמוע את הברכות שקיבל מהיחידה שלו שם שירת כמתנדב במילואים עד עכשיו. עד תרגיל הירוט האחרון שעשה כאימון לטייסים ולמערכת, מקצועי וענייני כתמיד, להוכיח לעצמו ולכולם כי גם אחרי חמישים שנה לא איבד את כושרו להגן על כולנו ולשמור על שמים נקיים. תרגול היירוט האחרון בשמי הגליל היה הטנגו האחרון של מ.ט. עם חיל האוויר.
חבר, תודה!
אגב, אני מכיר עוד הרבה קצינים בכירים במערך הבקרה, מבוגרים מחברי מ.ט. שבשנתיים האחרונות נכנסו מתחת לאלונקה ולא השתחררו לגמלאות ממילואים, למרות שהנכדים לוחצים והסבתא כבר איבדה הסבלנות - עד מתי תמשיכו להיות במילואים?
בהצדעה, חברים ומפקדים שלי!
תגובות