מה שכחתי? ביד אחת שקית זבל אורגני. ביד השנייה שקית אריזות פלסטיות לפח הכתום, מתחת לבית השחי כמה עיתונים ישנים לפח מחזור הנייר, עוד צרור מפתחות כרוך בין האצבעות בעודי מנסה להיזכר אם לקחתי ארנק. זהו, אפשר לרדת למטה. רגע, מסיכה יש לי בכיס? סופי, מזמין המעלית. חוזר ומכריז : "מאמי – שלום, יורד לשתות קפה עם חבר!". סיימתי את השיגור מהבית.
מתקדם בצעד חפוז ומצמצם זמני איחור. כמעט מגיע ליעד. בקצה כבר רואה את החבר יושב בהמתנה ומסמס לעצמו משהו בטלפון. פאק! טלפון. לא לקחתי הטלפון. נאס"א, יש לנו בעיה? סריקה מהירה של כל המטלות הפתוחות, האנשים שאמרו שיתקשרו אלי, אנשים שהבטחתי להתקשר אליהם. לא נורא. בואו נאמר שאם הסוללה הייתה נגמרת לי במפתיע הבוקר – זה לא היה נורא. מה שנורא זה - העלבון הפרטי שלי, איך יכולתי לשכוח?!
אז רגע, אפשר רגע לשים האגו והעלבון בצד? מה קרה? התנתק הקשר לשעתיים? רווית מהבנק לא תתפוס אותי? רוני לא יקבל תשובה אם אני בא לשחות אצלו בבריכה אחה"צ? ששון ימשיך ויתגעגע עד שאשיג חזקה על הטלפון שלי במהלך היום. בקיצור – מעכשיו ועד לסוף כוס הקפה השניה הבוקר, כל תשומת לבי בשיחה תהיה לשמוע ולהתנסח בלי כל הסחת דעת.
אני לא זוכר כי ההורים שלי הלכו לפגישות עם חברים כשבכיסם טלפון נייד. הרי בקושי טלפון היה להם בבית, וגם זה במשותף עם משפחת רבינוביץ השכנים מקומה שלישית, קו שהיה זמין רק אם גברת ר. לא דיברה דרכו עם חברותיה. והיו לה הרבה חברות...
אז רגע, אם אני נהנה משיחה עם חבר בלי הסחת דעת סלולרית, למה לא לעשות את זה יזום? כלומר, זה לא שאני נכנס להרצאה ומעבירים סלסלה לאיסוף הטלפונים. מה יקרה אם נשאיר את הטלפון באוטו. או בתיק במצב טיסה. או בכיס במצב רטט. או בבית. ככה סתם. יום בלי נייד. כמו יום בלי בשר למשל.
יום בו נלך לאיבוד בלי הווייז, בו נדבר ולא דרך המכשיר, יום בלי מסרים ציניים ובדיחות מתוחכמות ממוחזרות לעייפה, יום בו נהיה נטו. נדבר על מה שאנו זוכרים. בלי גוגל. את מי באמת מעניין איך קוראים לאשתו השנייה של שדר הרדיו הקשיש שיושב בבית הקפה לידנו. למה זה חשוב מה שמו הפרטי של הרוזן ממונטה כריסטו? איזה כיף זה לשלם ככה סתם בשטר כסף ומטבעות במקום בארנק אלקטרוני שתמיד מתחרט באמצע התהליך ומבקש לוודא כי אני זה אני והאצבע שלי ולא של צד ג'.
באמת יום תקשורתי מוצלח לי. אבל.
אחרי זמן מה עצר ג'יפ מוכר מול בית הקפה וצפר....
"מאמי, שכחת הטלפון בבית, הבאתי לך אותו... "
איזה נשמה תקשורתית.
ממש פיית הסלולר.
תגובות