דילוג לתוכן הראשי

הבחירה הכי טובה שלי

 




סליחה, עוד דיסקליימר קטן. זה בלוג אישי. פה אני כותב על רגשות. על דברים אמיתיים שקרו לי. לחברים שלי. שגרמו לי להרגיש, לחשוב ולהבין. אז אם התעוררתם היום בעניין אחר – יאללה, נקסט. ממש לא נעלב. המרחב מלא בפוסטים משמימים על אנשים שלכאורה לא קורה להם כלום, הם ממש לא נעלבים, מאוהבים, מאוכזבים או ממש מרוצים מהבחירות שלהם.

זהו. אחרי הקדמה שכזאת, בטוח נשארתי רק עם חמשת הקוראים הקבועים שלי, שאחד מהם מיד יפרוש כי חמישה קטעים זה ארוך מדי. אז קבלו את זה ישר –

היום החברה הכי טובה שלי חוגגת יומולדת. טוב, נו, קצת קשה לחגוג כשאתה עובר דירה עוד כמה ימים, הקבלן לא בטוח בלו"ז, המובילים כבר עם הארגזים אצלנו בסלון, שני ברזים נעלמו לה ומנורה אחת נשכחה בדרום תל אביב – אבל בלב, חגיגה.

היום השותפה שלי שמחה. מוקפת משפחה, חברים, וגם עשרות אנשים שחייהם השתנו לחלוטין בזכות אימון ויעוץ אישי שקבלו ממנה בעבודתם, בחייהם, במסע אחרי האושר, החתן, הקידום, היחסים בתוך הארגון, החלום להיות מנהל, הזכות לחלום – ולממש. האישה שאיתי היא קוסמת. מצליחה להפוך צפרדעים לנסיכים. כמוני.

היום אני יכול שוב להכריז את מה שאני מרגיש כבר 24 שנים – הצלחתי. היא הבחירה הכי טובה שעשיתי. כן, הכרתי אותה ביום ההולדת שלה, כך שקשה לי לשכוח את התאריך. עבר כל כך הרבה זמן מאז שביחד אספנו את כל השברים מגלגולים קודמים, ויצרנו את הזוגיות שלנו שאף אחד לא האמין כי תשרוד ולו חודש. צנון אנטיפת וסנוב מצפון תל אביב לא מתחבר בשום שלב עם יועצת ארגונית אסרטיבית, חיפאית עם שורשים פרעוניים, 8200 בנשמה, רוקדת על מסלולי השלג באלפים וצוללת עם כרישים בסיני ובדירקטוריוני שוק ההון. למרות הבוקיות שלי , ובעיקר בזכות הנחישות שלה – הצליח לנו. זכיתי בשתי בנות נוספות, חיוך מאוזן לאוזן, בית שבו אין שקט לרגע והדלתות המסתובבות – נטרקות כל פעם מחדש, מופתעות איך הכול בסוף מסתדר והמריבות הופכות לחיבוק, הספק להצלחה. השקט באמת יותר נוח כשמדברים אותו ביחד, עם הרבה אהבה ופירגון הדדית.

היום זאת הזדמנות שוב לומר תודה למי שהביאו אותך לעולם לפני בדיוק כך וכך שנים. חיפאית, ללא גבולות, שכבשה את העיר הגדולה, ואותי.

היום, כמו בכל יום – אנחנו נחגוג לך את היומולדת. הפרחים בדרך, העוגה כבר הוזמנה, התזמורת השנה לא הוזמנה, ואת היומולדת נחגוג שנינו בארבע עיניים על הבר. כמו שנפגשנו אז, לפני המבול, לפני ההצלחה; כשהיינו מבולבלים, מאוכזבים וחולמים שנמצא את האהבה והאחד את השנייה – כפי שלשמחתי הגדולה הצליח לנו בענק.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...