בואו נדבר קצת על אהבה

 אהבה. בואו נדבר קצת על אהבה. כלומר לא על מאוהבים, מפלרטטים, עושים אהבה או נאהבים. בואו נבדיל בין כל המצבים הרגשיים, מעוררי החשק והרצון לחבק, להגן, לתת את כל מה שאתה יכול ויותר, לרגש האמתי, המזוקק, הסינגל מאלט של הרגשות, פשוט לאהוב.

הדרך הכי פשוטה שלי להסביר את התחושה שאנחנו כמעט לא מדברים עליה, לגברים כמוני, שהם לפחות מחצית מהקוראים הקבועים של הפוסטים הסכרינים האלו, היא השוואה לתחושה בה אתם מוצפים כשהנכד הקטנטן שלכם מביט בכם מהעריסה, כולו חיוכים וגרגורים ומושיט אליכם זוג ידיים בבקשה שתרימו אותו בחיבוק חם וכמובן – אוהב.

אהבה ללא שיקולים, ללא גבולות, ללא בושה, אהבה כמו... הדוגמה הכי זמינה לגברים היא כמו שהכלבלב שלכם רואה אתכם ממרחקים, ורץ אליכם מכשכש בזנב שמח, ומלקק אתכם בשמחה גדולה. טוב. אולי הגזמתי. כי כשאני חוזר בדרך כלל הביתה, אף אחד לא מכשכש בזנבו ובטח שלא סוגר את הזום או הנטפליקס או הטלפון שלו. מקסימום חיוך קצר, הנהון, היי אבא, שלום מאמי, והם ממשיכים בענייניהם מבלי להכריז בפומבי כמה הם שמחים לפגוש אותי, שוב, את האיש שהם אוהבים, או לפחות אמרו לו את זה הבוקר, כשהתראינו לאחרונה.

אני אוהב את הבת שלי, ויש לי כמה כאלו, לא פחות מאשר את האימא שלהן. לפחות את זאת האחת שאני קורא לה אשתי. אהבה היא אהבה. באמת שאי אפשר להבדיל בין סף העונג הנגרם לנו , באינטראקציה איתן .

ברור לכולם שאני לא ממש משווה את היחסים שלנו כלפי הילדים לפקעת השתיקות מהולות במשפטי אהבה קצרים כלפי האימא שלהן. אני בעיקר מדבר על תחושת ההתעלות של וואוו. כמה אני בר מזל שיש בעולם נשמה שכזאת שרק לראות אותה, עושה לי ריגוש עילאי.

בהנחה שאתם בסדר, לא התייאשתם מעצמכם ומהבחירה שלכם מתחת לחופה ולקידושין אי שם לפני המון שנים, יש מצב שאתם כבר נמצאים בשלב בו אתם חיים את האהבה, ולא יודעים שאתם שם.

זה לא שכל בוקר יש ניצוצות וגלי התרגשות כשאתה רואה עם מי התעוררת. אולי בשלב הזה קצת עמימות יכולה להועיל. ולפני השינה, אם אתה נכנס בטעות לחדר השינה ורואה את אהבת חייך עם מסיכת יופי מרוחה על פניה, דומה יותר לאשתו של פרנקלשטיין ולא נערת החלומות שלך, זאת אינה אהבה. אבל בין לבין, בין השכמה מעורפלת להשכבה מהדמדומים, יש לנו במשך היום הרבה רגעים של רוך ונעימות של הגשמת רגעי קסם מדהימים, בדרך אל האושר המשותף.

קצת קשה להסביר את המונח אהבה למי שלא שם. ניסיתם פעם להגדיר לחסיד מחסידות גור נשיקה רומנטית?

מחוות קטנות, מילים המשלימות את המחשבות שלך, נגיעות רכות ומבטים משמעותיים המעבירים את זרמי הלב, רגשות מזוקקים והקשבה נטולת פילטרים או דעות קדומות. זוגיות אוהבת המנצחת כל הרכב זוגי שהתמסמס במהלך המרוץ העצבני בדרך אל האושר מעבר פינה במסלולים העגולים של החיים.

יכולתי להמשיך להוסיף הסברים קטנים לתחושה הגדולה הזאת, לדבק האדיר שמחזיק אותנו ביחד, למרות כל האכזבות והעצבים, תלכיד רגשי שנוצר באבולוציה האנושית רק עבורנו, תחושה שבונה משפחות, הורסת מדינות ועושה את ההבדל בין אפליקציה למחשבה, בין המידי לנצח, ובין הבלוף לאמיתי. לאהוב באמת.

קרדיט לתמונה: צילום - קברניט וחבר כמו אח - אודי גזית