מעונן חלקית

 איפה הייתם כשרבין נרצח?

איפה שמעתם על אסון התאומים?

איפה תפסה אותכם הצפירה בצהרי יום כיפור 73'?

והכי עכשווי - איך נפגעתם בליל נפילת FB?

בהתחלה לא ממש הבנתי מה קורה. אני פותח עמוד FB ומנסה לאשר חברה חדשה לבלוג שלי, והמערכת לא מגיבה. אפליקציית הוואטסאפ תקועה וטוענת שאני לא מחובר לאינטרנט. לא הבנתי מה קורה ונכנסתי להרצאה בה אוספים מכולם את הניידים לקופסת עץ גדולה. כך כולם מרוכזים במרצה. אופס – סליחה, חוץ מאלה ששכחו לכבות את המכשיר שמתחיל לצלצל דווקא ברגע הכי מותח בו מגלים שחיים ויצמן לא ממש חתום על מגילת העצמאות בגלל ויכוח על מיקום חתימתו.

לא נורא. העיקר שכולנו נפרדנו מהניידים, כי אנו אנשים רציניים, לא מכורים, מכבדים את המרצה, לא חייבים לגעת או לפתוח מסך לפחות כל 20 דקות כפי שמצאו במחקרים לאחרונה. עאלק – לא מכורים. הרי בשביל הרצאות שכאלו המציאו את השעונים החכמים עליהם אני ממשיך לקבל את כל ההודעות גם כשהטלפון הופקד בקופסת התקשורת. רק שבעת החשכת מרחבי FB – גם השעון שלי היה חשוך. בלי מסרוני וואטסאפ, בלי הסחת דעת, והתרכזות אמיתית בשאלה הכול כך רצינית – האם בן גוריון הקים לנו את מדינת היהודים או מדינה יהודית.

ואתם – איך עבר עליכם הלילה ללא זרם בדיחות ממוחזרות בטלפון? איך נפגשתם עם מי שסוכם איתו על פגישה בערב, רק לא סגרתם אתו מקום וזמן? מה – ממש חייגתם אליו בטלפון? דיברתם? הרי בעידן הזה אנחנו לא ממש מדברים. כותבים, מצחקקים באייקונים, מתקשרים עם קיצורי הבעות ומחוות – XOXO , חחח, פררר, או מאות ראשי תיבות צבאיים שכל מתגייס חייב להכיר. הנדב"ר של דור המילניום.

כשאיתן הבר הודיע כי ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה – אני דווקא זוכר שהייתי בבליינד דייט עם הבת דודה של סוכן הביטוח שלי שהתאמץ למצוא לי בת זוג, במקום להניח לי ללכת באותו ערב להפגנה בככר מלכי ישראל. מי יודע, אולי, אם הייתי מגיע לשם ורואה בחור תימני מבולבל וחשוד מסתובב מתחת לבמה, הכול היה נראה היום אחרת.

על אסון התאומים שמעתי עם קבוצת פקחי טיסה בדרכנו ליום כיף בחוות סוסי רכיבה בהרי הכרמל. לגבי המטוס הראשון היינו בטוחים שזאת טעות הטסה של טייס פרטי חסר אחריות - והמשכנו לבלות שם ברכיבה על שבילי שוויצריה הקטנה. כשחזרנו לחווה, כבר הבנו את גודל האסון, אך לא היה לנו מה לעשות – התיישבנו מסביב לשולחן ואכלנו את המיקס גריל שהכינו לנו, כקאובויים אמתיים.

ביום כיפור 73' - לא ממש הופתעתי, כי הזעיקו אותי מהבית כבר בבוקר בידיעה שאנחנו בדרך למלחמה. רק שבחיל האוויר, כמו בחיל האוויר, עושים מלחמות מגולחים, בבגדי דקרון, מנגד, בלי הרבה ריח של נפל"ם על הבוקר. אז לא שמעתי את הצפירה כי הייתי עמוק מתחת לאדמה הרבה ימים, עד שהגיעה יונה עם עלה של זית ובשורות איוב , ועודכנתי מה קרה לחברים השריונרים שלנו בקרבות בסיני וברמת הגולן.

והענן של FB? קרס, עדכון התוכנה שבק, הג'ינג'י שכח את המפתח של חדר השרתים, זה ממש לא חשוב – בדיעבד, עבר עלי ערב נעים כמעט נטול הפרעות, בשיחות על מדינתנו שעל פי מגילת העצמאות כפי שנוסחה בדור של הורינו. הרבה לפני שבן גוריון חשב שכל כתביו יאוכסנו בענן וירטואלי בדיוק ליד הענן של כתבי ז'בוטינסקי, עננים שממש לא היו במיטבם אמש.