דילוג לתוכן הראשי

רק לא עוד ארנק


אז נפרדנו מהקורונה, האש פסקה והאזעקות נדמו זמנית, עכשיו אפשר לגשת לעניינים חשובים באמת. היומולדת שלי. או טו טו ילדי מזל תאומים מתחילים לחגוג.

על מספר שאלות בזוגיות הישראלית פשוט אין לי תשובה חד משמעית. שאלות כמו "תגיד, אתה עדיין אוהב אותי?" - לאיזו תשובה את מצפה ממנו אחרי עשר שנות נישואין, שמונה חודשים אצל היועצת המופרעת "לבעיות בחיי הנישואים", דירת חמישה חדרים באמצע הכלום ובקצה פקקי הבוקר במקום שני חדרים ברחוב פאירברג פינת שינקין, ארבע סדנאות יוגה בפוקט תאילנד, שלושה ילדים, פעמיים התפייסות על מדרגות הרבנות, ופעם בשבוע ארוחת ערב אצל אימך?

שאלה יותר קשה מזו, החוזרת לפחות פעם בשנה בדרך כלל לקראת יומולדתי/יום הנישואין, יום האב חגים ושמחות – "תגיד, אתה בכלל מקשיב לי? עזוב את הטלפון שלך לרגע, שאלתי - איזה מתנה אתה רוצה?", והתשובה הרגילה – "עזבי אותי, בחייך. באמת, אולי תנסי להפתיע אותי השנה".

וותיקים קוראים לתופעה "תסמונת קדם היומולדת". הציפיה, לגלות את תוכן המתנה העטופה בנייר צבעוני ועיטורים נוצצים, והאכזבה. הילד שבתוכנו מחכה למתנה משעשעת, כיפית, משהו שתמיד רצה והתבייש לקנות לעצמו, והנה הוא מקבל: עניבה, ארנק, אפטר שייב, הספר האחרון על עמוס עוז, גרביים. ידעתי. יהיה כבר מה להעביר הלאה. לקראת יומולדתי הקרוב החלטתי לערוך רשימת מתנות. דברים שתמיד רציתי, ולא אכפת לי יקירתי, אם אקבל אותם גם בשנה הבאה משום שבעצמי ועל עצמי לא אבזבז סכומים שכאלה. את לעומת זאת אישיות כלכלית נפרדת, אליבא ד'נעמת, רשאית לעשות כרצונך. גם אם הצ'ק נפרע בסוף מחשבון הבנק המשותף שלנו, הבזבוז יהיה על ראשך, כפרתי.

אשמח מאוד לקבל ממך את אחת המתנות, אחדות מהן, או את כל הרשימה:

חלוק רחצה לכן עם מונוגרמה של בעל השמחה/ משענת אורתופדית למושב המכונית עם ויברטור חשמלי לעיסוי הגב/ יום "טיפול נמרץ" במכון כיף חמישה כוכבים, פינוק קוסמטי לגבר ועיסוי - רפואי כמובן; מערכת כלי גילוח מהדור הישן - תער, משחת גילוח ומברשת הקצפה כמו של פעם, מכנסי ג'ינס כחולים קלאסיים ללא קשקושים ועיטורים – מאמי, אני עדיין מספר 34!

לכל מסיבת יום נישואין נהגנו להביא לחברנו את הספר "הקאמה סוטרה" , אך כידוע, הסנדלר הולך יחף. וישנם עוד כמה דברים שאני לא הייתי מעז לקנות בחנות, אלא כמתנה לחבר, כמו - חולצה אדומה, עדשה רחבה עם זום איכותי שתאפשר לי לצלם את חיוכך היפה מטווח סביר בלי לצעוד מספר צעדים לאחור, או אפילו אסתפק בקרם לחות לפנים, לטשטוש הקמטים שלפתע צצו בצדעי עייני מאז יום הולדתי האחרון....

עוד עט, והפעם הגיע הזמן לעט נובע, של הביוקר; מצלמת רחפן לטייסים קשישים, משחק המחשב פלייט סימולטור החדש שממששששש מדמה את חוויית הטיסה, קסדה חדשה לאופנוע/ במחשבה שניה – האם לא הגיע הזמן להתפנק באופנוע חדש? אם לא – אז קורס רכיבה מתקדמת על אופנוע, כי הגיע הזמן שאלמד אחרי 50 שנות רכיבה איך באמת שורדים את זה, ואם את לא ממש זורמת עם זה - תריסר כרטיסי הגרלה מתגרדים. שנשב שנינו ביחד על השטיח, אחרי שכל האורחים ילכו, ונגרד לנו איזה הפתעה שהפעם רק נבזבז על עצמנו ולא נחזיר הלוואות שלקחנו על בזבוזים קודמים.

צילום - חברי מבנגקוק נח דולינסקי  

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...