דילוג לתוכן הראשי

TLV-OUT!

אל תבכי לי תל אביב, אבל נראה לי שגמרנו.

זה לא שעשית לי משהו רע, זה אני. נשברתי!

החנוכה הזה עשה לי משהו לא טוב. בנר השמיני נשבעתי. לא נכנס יותר לתל אביב, אלא רק במקרה חרום, עם צ׳קלאקה וכאשר מישהו מסיע אותי.

לא תראו אותי יותר נוהג על מכונית לנתיבי אילון בשעות היום. לא נולדתי לשבת בפקקים, עושה מדיטציה להורדת דופק, מקלל את הרגע שיצאתי מדלת ביתי, מאמין לווייז כי הנסיעה תיקח כעשרים דקות.

מצטער, נשברתי.

נהיגה במסלולים המקושקשים בנתיבי חיינו, בין הרחבה וחפירה, תמ״א 38 או סתם פינוי בינוי; רכבת תחתית, קלה או מטרו; מסלול אופניים הזוי או להקת רוכבי קטנועים השועטים עם עוד מנה או ביס, בדרך לעוד לקוח גרגרן ורעב הספון בביתו, שנשבע כי הוא לתל אביב לא נכנס יותר.

חניה - אין, שולחן פנוי במסעדה - אין, חצי מנותני השירותים החיוניים עבורנו נשארו במתכונת קורונה ועובדים היברידית מהבית, ניקוז מי גשמים בחורף - לא ממש, המחיר בחניונים מוסדרים גואה, את הבבאבל-דן סוגרים, להידחק עם קטנוע לביקור בזק - סכנת נפשות, באוטובוס כל מי שמשתעל נחשד כמדביק-על בנגיף הקטלני הבא, ובכלל - למה באמת לצאת לתל אביב?

העיר נכבשה על ידי יזמי נדל"ן, קבלני פיתוח, והרבה צעירים ללא רכב הגודשים את הברים בצירי התנועה החפורים, יושבים או לרוב עומדים סביב שולחנות גבוהים ונהנים ממה שצעירים נהנים - להיפגש ולקטר על יוקר שכר הדירה, מצוקת העלאת הקורקינט בחדר המדרגות, בעל הדירה הקמצן ומחליפים מספרי טלפון של שרברב זמין שאולי יסכים לבוא לבדוק מה זאת הרטיבות בתקרת דירתם.

לגור בתל אביב היום. טעות. גם אם קבלת את הדירה בירושה, גם אם הצלחת לקנות דירה במחיר של פחות ממאה אלף ש"ח למ"ר, או אם אתה מבוגר מדי וחסר אנרגיה להזמין מוביל ולהציל עצמך מתאונת קורקינט בדרך למכולת, נניח שאתם זוג צעיר שתמיד חלם לגור בעיר הגדולה ולו לשנה או שנתיים, עד שיגמר לכם החלום והכסף - או שאתם מבני המזל שבגאות הכלכלית האחרונה הצלחתם לקבל אחלה תנאי העסקה ב-Xטק שמעדיפים דירה בטווח קורקינט מהמשרד באחד המגדלים בעיר הגדולה, אבל עובדים במשרד מצאת החמה עד צאת הנשמה ולא באמת נהנים מהעיר השוקעת, עדיין עשיתם טעות גדולה. שום חלום לא שווה את החרא הזה. גם אם אתם יושבים כל אחה"צ מול השקיעה בחופי הכרך, שולחים להורים ולרחבי המרשתת צילומי שקיעה מרהיבים, יום יום - נו, זה לא חוזר על עצמו קצת? כמה מרגריטות אפשר לשתות עד שמבינים שאתם רצים במלוא הכוח על ההליכון העקום הזה ולא מתקרבים אל השמש השוקעת? חולדאי, זה לא אישי. דיזנגוף (מאיר) איכא? לאן הגענו? האם זה סוף חלום אחוזת בית או תחילת הבראשית של העיר הלבנה החדשה?

קטונתי, התחילו את הג'נסיס הזה בלעדי.

אני לאילון לא יורד יותר.

לפחות עד שיסירו משם את כל הפיגומים ונורות האזהרה של קבלני השיפוץ שמקשטות כל כביש בעיר הזאת כעץ כריסטמס אין סופי. TLV - נמאסת!

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...