דילוג לתוכן הראשי


מזל תאומים. זה המזל שלי. מעבר להבלי האסטרולוגיה - המשמעות היא שבשבוע הבא יש לי יומולדת...

תודה רבה לכל המברכים. תודה לכל החוגגים. תודה שזכרתם. בקרוב אצלכם.

אני או טו טו כבר לא אהיה פה. נתב"ג ולאי שם. נתראה מעבר לפינה, אחרי ההילולה עם היועצת הפרטית שלי לחיים טובים.

בינתיים המדור שלי ממשיך והפעם בשאלה הקשורה להוראות הפתיחה באש במקרה של הגנה עצמית  - מה אתם מעדיפים עו"ד או חזן?



בזכות בן דודי איל מבוני כפר סבא, לטובת תושבי הפריפריה שאינם מנויי המקומון התל אביבי/רמת גן, ובעבור נפגעי הקטרקט ושונאי הפונטים הזעירים אני מצרף הטקסט המקורי.   




אנחנו עם מזויין. השר לביטחון פנים המליץ לכולנו להצטייד בנשק פרטי, ולהגן על עצמנו. ברישיון כמובן. בכדי לשריין כחוק את בעלי הנשק צריך מדריכי ירי, מטווחים ופראיירים שישלמו אגרות נשק על הזכות להגן על עצמנו בהעדר שוטרים.

האגרה עצמה לא גבוהה, 65 ₪ לשנה, ואם אתה "משרת מילואים פעיל" תקבל 50% הנחה מסך אגרת הרישיון. מה שעולה בעיקר זאת הדרכה, שימוש במטווח, תחמושת לאימונים וזמן, אם רק הצלחת למצוא מטווח זמין בתל אביב, כי כרגע רשום שיש רק מטווח אחד  בתל אביב וגם הוא לא פעיל לחידוש רישיונות.

בעבר היה מטווח בלב העיר, להב, שלאחרונה עבר לאזור. יש עוד מטווח בהרצליה ובבת ים - אבל בתל אביב עצמה, אין כרגע מטווחים.

אחזקת הרישיון בתוקף מחייבת את בעליו לשלם אגרה, לשלם על בדיקה רפואית אצל הרופא הפרטי שחייב לחתום על בקשת חידוש הרישיון, לקחת חצי יום חופש פעם ב 18 חודשים, להתקין כספת פרטית בבית לשמור על הנשק, לקנות חמישים כדורים בכל מטווח, ולשלם עבור ההדרכה. מאות שקלים שהמדינה יכולה הייתה לסבסד לנו, כי אנו הרי אנשי בטחון חלופיים בעת צרה. כל אזרח מזויין ברחבי העיר הוא בעצם סוג של 00 שלומק'ה ויענקל'ה.

בכל תל אביב אין מטווח אחד לרפואה שישרת את כל עשרות אלפי בעלי הנשק האישי הנדרשים על פי חוק לגשת למטווח מעם בשנה וחצי ולירות חמישים כדורים בהדרכת מדריך ירי מקצועי. שאלתי בעל מטווח וותיק, למה? מסתבר שהרגולציה מאוד קשה וחייבים להיות יותר גמישים אם רוצים עוד מטווחים. בנוסף, היו מספר מקרים בשנים האחרונות כי אנשים מעורערים בנפשם כנראה הגיעו למטווח, ירו 49 כדורים למטרה, ואת הכדור האחרון ירו לעצמם בראש.  טרגדיה קשה וגם למדריך הירי ובעל המטווח זאת בוודאי חוויה לא פשוטה.

הלכתי לאחרונה להדרכה שכזאת. המדריך מקפיד בעיקר להדגיש נושא בטיחות הנשק. לא כולנו נזדמן לאירוע פח״ע, אבל כולנו עלולים לפלוט כדור בהתעסקות ביתית הנשק, לסכן בלתי מעורבים בתקרית, או חס וחלילה לפצוע עצמנו שלא בכוונה משימוש לא בטוח בנשק. הכותרת השגויה – פלט כדור בניקוי נשק, מטעה. נשק מפורק אינו פולט כדורים. נשק שלא נבדק בדיוק על פי הוראות שכל טירון בצה"ל מכיר – הוא הכותרת הבאה על אסון ירי, וזאת גם הסיבה כי הרבה מחברי הטובים בחרו להחזיר את הנשק שלהם ולישון טוב בלילה, מחשש שאחד הילדים בבית ימצא חבילה עטופה בבוידעם, וההמשך יהיה אסון.

בהדרכה מקדישים הרבה לשאלה מתי רשאים לפתוח באש. האם הסכנה לחייך מיידית, אמיתית, ובלתי נמנעת גם אם תברחו מהזירה. יש כל כך הרבה הנחיות, חריגים, תורה שבעל פה, וסיפורי סבא . ברגע האמת, בין התלבטות בירי וחשש כי קמים להורגך, תצטרך רק לענות על השאלה - ״ אתה רוצה חזן או עורך דין?״ 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...