דילוג לתוכן הראשי


מזל תאומים. זה המזל שלי. מעבר להבלי האסטרולוגיה - המשמעות היא שבשבוע הבא יש לי יומולדת...

תודה רבה לכל המברכים. תודה לכל החוגגים. תודה שזכרתם. בקרוב אצלכם.

אני או טו טו כבר לא אהיה פה. נתב"ג ולאי שם. נתראה מעבר לפינה, אחרי ההילולה עם היועצת הפרטית שלי לחיים טובים.

בינתיים המדור שלי ממשיך והפעם בשאלה הקשורה להוראות הפתיחה באש במקרה של הגנה עצמית  - מה אתם מעדיפים עו"ד או חזן?



בזכות בן דודי איל מבוני כפר סבא, לטובת תושבי הפריפריה שאינם מנויי המקומון התל אביבי/רמת גן, ובעבור נפגעי הקטרקט ושונאי הפונטים הזעירים אני מצרף הטקסט המקורי.   




אנחנו עם מזויין. השר לביטחון פנים המליץ לכולנו להצטייד בנשק פרטי, ולהגן על עצמנו. ברישיון כמובן. בכדי לשריין כחוק את בעלי הנשק צריך מדריכי ירי, מטווחים ופראיירים שישלמו אגרות נשק על הזכות להגן על עצמנו בהעדר שוטרים.

האגרה עצמה לא גבוהה, 65 ₪ לשנה, ואם אתה "משרת מילואים פעיל" תקבל 50% הנחה מסך אגרת הרישיון. מה שעולה בעיקר זאת הדרכה, שימוש במטווח, תחמושת לאימונים וזמן, אם רק הצלחת למצוא מטווח זמין בתל אביב, כי כרגע רשום שיש רק מטווח אחד  בתל אביב וגם הוא לא פעיל לחידוש רישיונות.

בעבר היה מטווח בלב העיר, להב, שלאחרונה עבר לאזור. יש עוד מטווח בהרצליה ובבת ים - אבל בתל אביב עצמה, אין כרגע מטווחים.

אחזקת הרישיון בתוקף מחייבת את בעליו לשלם אגרה, לשלם על בדיקה רפואית אצל הרופא הפרטי שחייב לחתום על בקשת חידוש הרישיון, לקחת חצי יום חופש פעם ב 18 חודשים, להתקין כספת פרטית בבית לשמור על הנשק, לקנות חמישים כדורים בכל מטווח, ולשלם עבור ההדרכה. מאות שקלים שהמדינה יכולה הייתה לסבסד לנו, כי אנו הרי אנשי בטחון חלופיים בעת צרה. כל אזרח מזויין ברחבי העיר הוא בעצם סוג של 00 שלומק'ה ויענקל'ה.

בכל תל אביב אין מטווח אחד לרפואה שישרת את כל עשרות אלפי בעלי הנשק האישי הנדרשים על פי חוק לגשת למטווח מעם בשנה וחצי ולירות חמישים כדורים בהדרכת מדריך ירי מקצועי. שאלתי בעל מטווח וותיק, למה? מסתבר שהרגולציה מאוד קשה וחייבים להיות יותר גמישים אם רוצים עוד מטווחים. בנוסף, היו מספר מקרים בשנים האחרונות כי אנשים מעורערים בנפשם כנראה הגיעו למטווח, ירו 49 כדורים למטרה, ואת הכדור האחרון ירו לעצמם בראש.  טרגדיה קשה וגם למדריך הירי ובעל המטווח זאת בוודאי חוויה לא פשוטה.

הלכתי לאחרונה להדרכה שכזאת. המדריך מקפיד בעיקר להדגיש נושא בטיחות הנשק. לא כולנו נזדמן לאירוע פח״ע, אבל כולנו עלולים לפלוט כדור בהתעסקות ביתית הנשק, לסכן בלתי מעורבים בתקרית, או חס וחלילה לפצוע עצמנו שלא בכוונה משימוש לא בטוח בנשק. הכותרת השגויה – פלט כדור בניקוי נשק, מטעה. נשק מפורק אינו פולט כדורים. נשק שלא נבדק בדיוק על פי הוראות שכל טירון בצה"ל מכיר – הוא הכותרת הבאה על אסון ירי, וזאת גם הסיבה כי הרבה מחברי הטובים בחרו להחזיר את הנשק שלהם ולישון טוב בלילה, מחשש שאחד הילדים בבית ימצא חבילה עטופה בבוידעם, וההמשך יהיה אסון.

בהדרכה מקדישים הרבה לשאלה מתי רשאים לפתוח באש. האם הסכנה לחייך מיידית, אמיתית, ובלתי נמנעת גם אם תברחו מהזירה. יש כל כך הרבה הנחיות, חריגים, תורה שבעל פה, וסיפורי סבא . ברגע האמת, בין התלבטות בירי וחשש כי קמים להורגך, תצטרך רק לענות על השאלה - ״ אתה רוצה חזן או עורך דין?״ 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...