על כל הציניות המיותרת, ההערות הסקסיסיות, המשפטים הקשישים, הקטעים הסאחים, הארס ורוע, העליונות וההתנשאות, העגמומיות, ועוד משפטים מיותרים שנכתבו השנה בטורי האישי, בפוסטים הפרטיים, במשובים האישיים שכתבתי לכם נוכח כל העולם ואחותו, ממש סליחה. הכל נכתב בחיוך, קריצה, חברות ורצון טוב ליצור לנכדים שלנו עולם לא פחות טוב ממה שקיבלנו מהורינו למשמרת.
ברוח הפיוס והסבירות, ההכרות ארוכת השנים, והידידות המיוחדת שפיתחתי עם שמונת קוראי הקבועים, מצרף את הטור השבועי שלי על המקום הכי כייפי שהיה לי הקיץ בתל אביב. מקווה לפגוש אתכם שם בשקיעות היפות של תל אביב.
למאותגרי הפטנטים חובבי גירסת הבמאי מצרף הנוסח המלא.
כשגוטה פוגש את אלטמן הקטן
רומנטיקה תל אביבית. לחובבי הקל"ב. אילו זה היה במיקונוס –הייתם משלמים על חוויה דומה מאה וחמישים יורו על שמשיה, מחצלת, וארבעה כסאות נוח לפני החיוב על הסלט היווני והאוזו. הגדה הצפונית של שפך הירקון, בשולי הטיילת אליה זורמים צועדי העיר בבגדי הלולו-למון שקנו במיטב כספם, עם מזרן יוגה מגולגל על הכתף, על רחבת עץ וגם מדשאה מרווחת, רגע אחרי שחציתם את גשר רדינג עליו בסרט "מציצים" תלה הפוך גוטה (אורי זוהר המנוח) את אלטמן הקטן בתאריך שישי לשישי – תגיעו לבית קפה "המגדלור" שנבנה בשנת 35' בפתח נמל תל אביב.
כמו אלטמן הקטן גם אני נולדתי בששה ביוני; אני עובר מספר פעמים בשבוע מול קפה המגדלור עם חבורת "השורד האחרון"; שלמה וצביקה, פרוייקה ודויד, חמישיית צועדי שחרית שממלאים אחרי עצת הקרדיולוג במכון שיקום הלב – "לכו חבר'ה, לכו!" . חבריי לצעידה, שמזמן מיצינו בייננו את כל הסיפורים והזיכרונות, כבר דלי נושאי שיחה בהליכת הבוקר - ורק זיכרוננו המתערפל בשנים האחרונותוהיצירתיות של פרוייקה, מאפשרת לו לספר לנו שוב ושוב על ימי נעוריו כאחד מ"החברים של רבין" במפלגה שכבר לא ממש קיימת.
אגב, לכל מי שמתעקש לתקן אותי – כותבים רדינג ולא רידינג. יו"ר חברת החשמל בתקופת המנדט היה הלורד רופוס דניאל אייזק, הידוע גם בשם המרקיז מרדינג על כן ראוי לתקן השגיאת כתיב הזאת מהרבה שלטי הכוונה...
יצא לי לשבת הרבה ב- קפה מגדלור בקיץ 23' לקראת שקיעה. הרבהצעירים, סבים וסבתות עם נכדים, פחות לובשי חולצות לבנות ומבין הזמנים ויותר חולצות חושפות בטן; קפה בשפך הירקון, בירכתי תחנת הכוח רדינג שכבר לא ממש עובדת, על דרך הכושר מחוף תל ברוך עד לחוף מציצים; בנקודה הכי כיפית בעיר בשעת ערביים, מול מסך וידאו ענק, לראות כל פעם מחדש, שהשמש אכן שוקעת במערב.
הכיסאות במשורה, שרפרפים יותר זמינים, מחצלות לילדים בגיל הרך, והרבה אוויר ים נעים. השרות עצמי, הבר ידידותי, בשקיעה שיעורי יוגה חינמיים המוניים, מסך ענק להקרנת סרטים בפסטיבל דוקו לאחרונה, שידורי ספורט חשובים או סתם סרטי גלישה לאווירה.
דבר אחד חסר לי במגדלור– שירותים. בפעם האחרונה שנזקקתי, התנצלו. המערכת הביובית מקולקלת וצריך ללכת עד לנמל הסמוך מעבר לגשר לשירותים ציבוריים. עברו חודשים – ועדיין אין ללקוחות במגדלור שירותים. חבל. זה עסק בפיקוח עיריית תל אביב, הכפופה לתקנות. אנא, זה יהפוך את המקום משלם למושלם, לפחות ללקוחות הרגיזים.
המגדלור בשפך הירקון, בואך פארק רדינג בו הוצב לאחרונה פסל סביבתי מרשים של רמקול ידני באדום לבן; המקום ליוגיסטים, לרומנטיקנים חובבי שקיעה וחובבי הבריזר והבריזה. ממליץ לכם בחום להנות שם מסגירת היום על כוס קפה, כריך, בירה או אפרולשפריץ כתום, מול הכדור האדום הטובל באופק ומעביר אותכם ממש בכיף לערב חדש, לבילוי תל אביבי משמעותי, כי יש לנו באמת עיר מיוחדת עם אנשים שאין באף מקום בעולם. אתנו.
תגובות