קניתי מיכל גז פלפל לבת שלי. שיהיה. לא קשור לחמאס או לאיום האירני. פשוט הבנתי שהביטחון האישי של כולנו, על הפנים. זה לא עוד טור נגד מי שעומד בראש המשרד הממשלתי האחראי על ביטחון הפנים של אזרחי ישראל. המצב הרבה יותר גרוע. התחושה האישית היא שאין פה ביטחון. לא פנים ולא מחוץ לבית. אתה יוצא מהבית – ולא ברור למה זה עלול להתפתח.
בסקר שהזמינה לאחרונה סיעת הגמלאים במועצת עיריית תל אביב-יפו ממכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי נושא הביטחון האישי הנו בראש סדר העדיפות של תושבי העיר מגיל 50 ומעלה. לא חנייה, תמ"א 38, הדתה או המחסור במסגרות חינוך. חזרנו לבייסיק. ביטחון אישי.
סקר שנערך לפני פרעות תשפ"ד כך שעכשיו זה רק מועצם. אבל זה ממש לא פוליטי או מתקשר לבחירות המתקרבות. זה אצלנו בשכונות ומתעצם בשנים האחרונות. בואו נתחיל בדברים הקטנים.
למשל, אחרי שיצאתי מהדירה שלנו – הגעתי למעלית. כלומר, לרשות הרבים שם אפשר למצוא שלולית קפה שנשפכה שלא בכוונה מכוס של שכן שמיהר, או שלולית קטנה של כלבלב שלא הצליח להתאפק עוד שתי דקות עד שיגיע למדרכה הקרובה, או ערמת קליפות גרעינים שהצטברה על מסילת דלת המעלית, וכל זה אחרי שחברת האחזקה טרחה וניקתה את הבניין מוקדם בבוקר – ואף אחד לא טורח לנקות אחרי שלכלך, אבל במקומו יש 59 שכנים שמפוצצים את קבוצת הואטסאפ הבניינית בתלונות.
ביציאה מהבניין שלנו, לפני יוצאים למדרכה, מומלץ לבדוק היטב שאין אף רוכב קורקינט מעבר לפינה. זהירות מונעת תאונה. אחרי שסללו נתיב מיוחד לדו-גלגלי וצמצמו לנו את המרחב המוטורי, עדיין המדרכה שלנו היא המסלול המועדף על טייסי הקמיקזה הללו, יhמח שמם אלו שמכסחים אותנו הולכי הרגל עד לאורטופדית ב'.
חרדה קיומית גם ברחובות בהם שולט ג'אנר ה"פינוי בינוי", המדרכות נגזלו על ידי קבלני הבינוי, או מאותגרי החניה שנשברו ונטשו רכבם אחרי שבע הקפות שכונתיות – זה נס שבסוף מגיעים לפתח הבניין בשלום. תושבים וותיקים בשכונה שצועדים בכבדות עמוסים בשקיות מצרכים שסחבו מהאוטו הפרטי שחונה באי-שם, בתקווה שימצאו אותו עם שתי מראות צד שלמות – ולא חבוט ממשאיות הבניה שמנסות לחדור בזהירות את כבישי תל אביב הצרים ללא כל נוזל סיכה או מרווח מקרוני למניעת שריטות.
השליחים הממונעים על קטנועים כבשו לנו את המדרכות. מחנים הקטנוע בלי לעשות חשבון. מסיימים נסיעה העל קורקינט השכור וזורקים אותו בציר הולכי הרגל. שליחים שמקצרים נתיבים בצמתים וממהרים ללקוח הבא. שליחים קטלניים שחלקם לא נוער תל אביבי אלא צעירים מהמגזר הערבי שלא בדיוק מתאים לי להתעמת איתם בבירור על זכות קדימה במדרכות הכרך.
המנהג לדבר בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה – חזר ובגדול. אין אף אחד שיאכוף את החוק, וצריך הרבה מזל שלא להתנגש בנהג שדעתו מוסחת בחיוג, קריאת מסרון או הקלדת תשובה רומנטית במסך הנייד שלו תוך כדי עקיפת המכונית שחונה כבר חצי שעה בחניה כפולה בלב העיר.
בימים שכל מי שיכול מתנייד עם ארוך קנה על הכתף, חייבים להבליג. מעשנים לידך בבית קפה, עוקפים אותך בתור, בקופת חולים נכנסים לחדר הרופא "רק לשאול שאלה" כשאתה בדיוק עומד שם חצי ערום בבדיקה, מסנוורים אותך באמצע הסרט עם מסך הסלולרי כי חייבים לענות על המסרונים דווקא עכשיו ועוד הרבה מצבים בהם כל הערה עלולה להסתיים במקרה הטוב בהתנצלות - אבל ברוב המקרים אתה מצטער שאין לך לפחות מיכל גז פלפל בכיס. להגנה עצמית כמובן.
לאחרונה קבלתי הודעה מהעירייה כי מונו שני שוטרים מקומיים לשכונה שלנו. נהדר. אפילו קבלנו מספר טלפון אישי שלהם למקרה הצורך. בפועל – למרות שאני בהחלט מסתובב הרבה בשכונה, לא ראיתי אותם אף פעם.
תל אביב היא עיר תוססת, עם הרבה מצבים רגשיים טעונים, כשלא כולנו חברים עוד מהגימנסיה, עם עיר ערבית שסופחה אלינו עם כל הרגשות הלאומיים המקוריים שלהם, עיר מארחת מבקרים מכל הקהילות, עיר עם אוכלוסייה צעירה תוססת לצד רבע מתושבי הקבע שכבר נהנים מהנחות תושב וותיק וגרים עדיין ב"דמי מפתח" , קשישים אשר לא תמיד זורמים עם צלילי "אינפקטד משרום" בששי בצהרים ; העיר הכי כיפית במזרח התיכון, עם מגוון נקודות חיכוך בעלות פוטנציאל – בעיר הזאת לא ראיתי לאחרונה שוטר אחד לרפואה. השאירו אותנו להסתדר לבד.
למעט מספר זוגות של אנשי משמר הגבול המפטרלים באזורי התיירות לעודד את התיירים שאינם, אין שום שוטר אמיתי שמראה נוכחות שיטורית באף צומת. אם לא מזמינים אותו לאבטח בתשלום אירוע, הופעה, משחק כדורגל או ללוות ולאבטח אישיות פוליטית, יוק! השוטרים המתנדבים שעזרו למשטרת התנועה - לבטח גויסו למילואים בצה"ל. שוטרים רבים מעבים את מקומם של השוטרים הגיבורים שנפלו בפרעות תשפ"ד. שנים מתריעים כי יש חוסר בשוטרים בגלל תנאי העבודה והשכר, ובינתיים – אתם יכולים להיות בטוחים כי גם אם תנהגו בכיכר המדינה בניגוד לכיוון באמצע היום, אף שוטר לא יעצור אותכם. מצד שני, הכיכר עמוס במשאיות היוצאות ונכנסות לאתר הבניה שם ואני ממש לא מציע לכם לבדוק את העניין אלא בחצות.
המצלמות אוכפות את החוק בנתיבי התחבורה הציבורית, פקחי העיריה מחלקים דוחות חניה בשפע, אני בטוח כי יש למשטרת הכרך בקנה עוד אפליקציות המייצרות קנסות ללא מגע יד שוטר – אבל איפה שוטר המקוף השכונתי, איה השוטר אזולאי, מה עם ביטחון אישי שלנו?
תגובות