דילוג לתוכן הראשי

תרדמת בחירות?

 

עובדים עלינו? התבלבלתי בתאריך? מישהו לא הודיע לי על ביטול האירוע? חברים, האם הבחירות המוניציפליות בתוקף בכלל?
בכל קמפיין בחירות עד היום התרגלנו שלוחות המודעות, שלטי חוצות, ודפי העיתונים  היו עמוסים במודעות המועמדים והמפלגות. השבוע, עד לכתיבת טור זה, התעלמות מהנושא. בחירות – יוק! 
למעט הזמנה לפגישת זום עם הגברת ארנה ברביבאי ולחיצת יד עם המועמד יובל צלנר בקפה השכונתי בששי האחרון – לא הרגשתי שמישהו באמת רץ לתפקיד ראש העיר. על פי סקר שהופץ השבוע, הפער מצטמצם בין המועמדים המובילים לאחוזים בודדים – אבל זה נשמע יותר כאילו מחנה חולדאי מנסה להעיר את תומכיו המנומנמים בקריאה "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות" ולהוציא את המצביעים שלו מאדישותם כאילו ניצחון טייסת 201  מובטח ושילכו לשלשל הפתק למעטפה ביום הבחירות.
תשומת הלב הציבורית שלנו כמובן ממוקדת בנושאים חשובים יותר. מלחמה. חטופים. מילואים. בני משפחה מגויסים. עזרה למפונים. הישרדות. אז את מי באמת מעניינות הבחירות? כפי שאמר לי אחד המועמדים – אני רץ עכשיו בכדי למצב את עצמי כמועמד מוכר לבחירות הבאות, אחרי עידן חולדאי.
ב-27 בחודש הזה ניפגש לאירוע דמוקרטי חשוב שנדחה כבר פעם אחת בגלל המלחמה בעזה ודחיה נוספת התבררה כבלתי אפשרית מסיבות קונסטיטוציוניות. סיבה מרשימה שלהבנתי אומרת - באמא שלכם, תעזבו אותנו בכנסת להמשיך התעסק בשוד קופת המדינה בכנסת, אין לנו זמן להעביר חוק חרום בנסיבות שנכפו על כולם. לכו להצביע. אפילו פסיקה בבית הדין בהאג לא תעזור פה. עאלק.
אז החודש, אחרי שהמועמדים ניצלו כבר את כל הכספים שגויסו לבחירתם, וגם אחרי שקיבלו  הבטחה לתוספת ממשרד הפנים עקב הדחיה -  לא נשארו  להם אוויר ושקלים  לישורת האחרונה. חברות הפרסום דורשות תשלום במזומן  למודעות שתזכירו לנו בכלל למי ועל מה אנחנו מצביעים.
גם הטיימינג לבחירות נורא. חורף. גם ככה זה לא יום שבתון במשק. אם ירד גשם ביום הבחירות, סביר להניח כי אף אחד לא יטרח להגיע לקלפי . 
דרור לוטן, ממפלגת גמלאי ת"א, מכנס לפחות פעמיים בשבוע את גמלאי העיר לפעולות תרבות מעשירות היוצקות תוכן למשועממי עירנו. לאחרונה נפתח "מועדון הסרט הטוב" לאירוע דו שבועי באולם המשופץ בבית עובדי עיריית ת"א.  בילוי בוקר בהתכנסות גמלאי העירייה שוחרי קולנוע עם קפה, מאפה, נגן הרצאה וסרט איכותי שמצליח להוציא מהפוך מאות מצביעים פוטנציאליים. 
לוטן הצליח לאחרונה למנוע הקטנת הפונטים על פתקי ההצבעה בבית המשפט, מחשש שמצביעיו לא יוכלו לקרוא את הכתוב על הפתק. הפונטים הזעירים היו כל כך בלתי קריאים שהשופט כבר רצה לחייב את ועדת הבחירות הממשלתית להוסיף בכל קלפי זכוכית מגדלת לשימוש המצביעים. 
לדבריו, רק ב 14 בפברואר יחודשו פרסומי מפלגתו בחוצות בצורה מסיבית ועד אז הם פעילים בטיקטוק וברשתות החברתיות באמצעות משרד פרסום שהמפלגה שכרה בתקווה להכניס הפעם למועצת העיר יותר משני חברים. אגב, במצע מפלגתו גם הבטחה מאוד אטרקטיבית לוותיקי העיר – פתיחת 'מסלול ירוק' עם עדיפות בתור לאזרחים הוותיקים של תל אביב בחדר המיון בבית החולים איכילוב. נושא שהוסכם עליו כבר בבחירות הקודמות עם הקמת הקואליציה בעיר, אך לא מומשה עד היום.
בנוגע לבחירות עצמם -  הצוות המקצועי להפעלת מערכת יום הבחירות הוכשר לכך בקורס מיוחד בימי הקיץ האחרון. מאז היו הרבה אזעקות בשמי תל אביב.  בהדרכות לא הייתה באמת התייחסות משמעותית לעשרות אלפי מפונים שלא יוכלו להגיע אל הקלפיות המקוריות שלהם ויאלצו להצביע כמזדמנים בקלפיות אחרות במעטפות כפולות. 
דיסקליימר – יש לי נגיעה אישית לבחירות השנה. לאחרונה עברתי הכשרה מתאימה והוסמכתי לכהן כמזכיר קלפי בבחירות הקרובות. יהיה מעניין, ומבטיח לשתף אותכם באירוע הצפוי. אגב - המילה "צבע אדום" לא הוזכרה בהכשרת צוות הקלפי. במקרה של אזעקת אמת ביום הבחירות מזכיר הקלפי יצטרך בעדיפות ראשונה לקחת אתו את פנקסי המצביעים והפרוטוקול למרחב המוגן. 
הדמו-קר-טיה מעל לכל!

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...