נגמרה החגיגה
השנה זה יהיה ללא זיקוקין. ללא מופעי ענק האופייניים לערב יום העצמאות המסורתי בתל אביב. יום עצמאות לייט. חצי כוח. 76 שנות מעגלי הורה וזיקוקין כנראה מאחורינו. לא עוד. הזדהות עם המשפחות השכולות. משפחות החטופים. הפצועים. הפוסט טראומטיים. המפונים. הלוחמים. משפחות הלוחמים. המדוכאים. בקיצור- כולנו.
בלי חגיגות. בלי פטישי פלסטיק. בלי מכלי קצף. בלי ריקודים. עם הרבה רגישות. שירה בציבור. סיפורי גבורה. געגוע לימי עצמאות של פעם. כשהיינו ביחד. במיטבנו.
בחודש אפריל בשנה שעברה, למי שאינו זוכר, טכסי יום הזיכרון הוחרמו על ידי חלק מהמשפחות. כשהגעתי אז לבקר בחלקה הצבאית בקריית שאול את קברו של חברי הטייס אבי בהרב ז"ל, מצאתי שם זרי פרחים כרגיל וגם פתק שהודבק על ידי אחותו, המסביר את העדרה מהאזכרה. הרגשתי עם זה קשה. השנה אני מאוד מקווה כי נצליח כולנו להוכיח לנופלים כי אנו כולנו ראויים לגבורתם ולמחיר הכבד שהם ומשפחתם משלמים בעבור עצמאותנו.
כחודש וחצי לפני האין מגה-אירועים אומר ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "השנה נקיים ביום העצמאות מספר מצומצם של אירועים, בעיקר במתכונת קהילתית וכן לא יופעלו זיקוקים.
לא נוכל לחגוג כמדי שנה ביום העצמאות כל עוד איננו מחזירים את החטופים והחטופות שלנו .
מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות ואין זה זמן לחגיגות וזיקוקים. זה הזמן להתרכז בהשבת החטופים ולהביא שקט ובטחון לדרום ולצפון".
אני משתתף בצער הזיקוקאים שחיכו לאירוע הזה שנה שלמה, ובעיקר האומנים, שעד היום הצליחו לגרוף הון מהופעות על במות הבידור בערב יום העצמאות. השנה כנראה לא נשמע על אומן שדילג באופנוע בין הבמות, אחר שנכנס לאמבולנס פרטי בכדי לעבור בפקקי התנועה, ומהדרים השתמשו במסוק. השנה, מסוקים זה לחילוץ פצועים. אמבולנסים יישארו בכוננות והאומנים כנראה ימשיכו לחכות להופעה בפארק הירקון בקיץ, ברבע אחרי המלחמה. אחרי שננגב את הדמעות וננחם את המשפחות.
אני בטוח כי ביום העצמאות הגנים הציבוריים יהיו מכוסים בענן עשן המנגלים. בעלי דירות הגן עם BBQ פעיל יארחו את החברים בתפריט ישראלי מסורתי. מודעות העיתונים יהיו מלאים בהצעות לחבילות קבב ונקניקיות במחיר של חג. ואותי כרגיל ישלחו להביא מהקצב בוצ'קו בשדרות ירושלים שביפו את הקבב האולטימטיבי, כי אף אחד לא מגיע לאיכות שלו במחיר 60 ₪ לק"ג.
מצד נוסף – גם לא סביר כי יהיו ביקורים בבסיסי צה"ל כמדי שנה ביום העצמאות. מספיק היה לנו בביקורים הבלתי מתוכננים בשמחת תורה בבסיסים בעוטף עזה. צה"ל עוד לא גמר להכין את הבסיסים לארח את ילדי הגן, כמבקרים חד-יומיים. מחלק מהבסיסים גם פינו את מגורי המשפחות למרכז הארץ, כך שמבקרים בהחלט לא יתקבלו שם בברכה.
יום העצמאות בעוד מספר שבועות. הכול פתוח. עסקה, פשרה, סכסוך עם האמריקאים, סכסוך עם כל מי שעדיין לא הסתכסכנו אתו, או חתימה על הסכם עם ערב הסעודית. חודש וחצי זה נצח במונחים מקומיים. האופטימיים מייחלים כי עד אז תסוכם עסקת שחרור חטופים והפסקת אש שתאפשר לחלק מהמפונים לחזור לביתם. הפסימיים מדברים על מלחמה כוללת באביב ובערב יום העצמאות נשמע בתל אביב את הדהוד הפצצות שלנו ברפיח.
למדנו כבר שבשכונה הים תיכונית שלנו זה מיותר לעשות תוכניות לטווח ארוך. החברים שלנו בנחל עוז שקנו עגבניות ירוקות בחג סוכות האחרון לא זכו לאכול אותן.
תגובות