דילוג לתוכן הראשי

ארוחת חג וותיקה

כנגד ארבע בנות עומד עולם ארוחות החג שלנו. אחת ברילוקיישן במיאמי. השנייה חיה בכיף על אי קולומביאני, השלישית חוגגת השנה עם משפחת בעלה, ולשמחתי חברות התעופה ביטלו את טיסתה של הסטודנטית שלנו - אז בערב ראש השנה חגגנו בצורה אינטימית. על פי הנחיות פיקוד העורף. קרוב לממ"ק ולתבשילי הבית.

בתל אביב יש אלפי אזרחים וותיקים, שגם את זה אין להם. תושבי העיר הוותיקים שנשארו לבדם בערב החג. בלי תבשילים. בלי קרוב משפחה. בלי ברכת שנה טובה. הערב הכי עצוב בשנה. בחדרי המיון בימי החגים מכירים התופעה. אנשים באים בערב החג ומתאשפזים בתואנות שווא, רק לא להישאר לבד בבית. עצוב.

בערב ראש השנה, עיריית תל אביב- יפו מתכננת כמדי שנה ארוחת חג למען אזרחים ואזרחיות וותיקים ובודדים, בליווי עובדי מנהל השירותים החברתיים ומתנדבים. הרישום מתבצע באמצעות מחלקות הרווחה ומועדוני הקשישים הפזורים ברחבי העיר.

בשבע השנים האחרונות עורכת העירייה ארוחת חג לאזרחים וותיקים בודדים במימון העירייה. אנשים עריריים ללא עורף משפחתי. ארוחה ראויה ברמה של מלון מפואר. ארוחה מכובדת עם ברכות וקידוש על ידי רב. את האירוע מפיקה הגברת אילה דוד, מרכזת נושא אזרחים וותיקים בעיריית תל אביב.

למי שמתקשה בתנועה, דואגת העירייה להסעה לאירוע ובחזרה. לא מוותרים על אף אחד בגלל בעיית נגישות.

עובדי המנהל לצד מתנדבים אחראים על הפעלת האירוע כולו, כולל על הגעת האזרחים הוותיקים למקום והחזרתם הביתה. בשנה שעברה השתתפו כ-130 אורחים ועוד עשרים מתנדבים שסייעו למי שנזקק לעזרה. השנה היא השנה השביעית והארוחה הוכנה בבית בועז שבשכונת התיקווה.

ושוב. אנחנו עושים תוכניות ומשהו מלמעלה צוחק. לצער כולם בוטלה הארוחה ערב קודם בגלל הנחיות פיקוד העורף המחמירות אחרי מטח הטילים האירני. בעסה. כל המוזמנים הוזמנו להגיע במהלך ערב החג לאסוף את הארוחה המפוארת שנארזה בכלים חד פעמיים לארוחה בביתם. לבדם.

אירוע דומה נערך מדי שנה בתל אביב גם בערב פסח. סדר פסח כהלכתו לתל אביבים וותיקים עריריים. בואו נקווה כי עד לפסח נגיע לניצחון המוחלט וכל הוותיקים יוכלו להרים ביחד כוס חמישית לשובם של חטופינו וחיילינו לביתם בשלום.

 כרובית לחג

במקביל, במרחב הרשתות החברתיות השכונתי ובפיבסבוק לקראת ראש השנה בוודאי ניסו לגייס  גם אתכם לבישול או תרומה לפרויקט כרובית. פרויקט כרובית הוא פרויקט התנדבותי חברתי, המבשל ארוחות חג לקשישים, נזקקים וניצולי שואה שלוש פעמים בשנה (ראש השנה, פסח, שבועות). עשרות אלפי ארוחות מוכנות בהתנדבות, במימון המונים ומחולקות לקראת החג לאזרחים הוותיקים שמחכים למשלוח בביתם. בשכונה שלנו בצפון העיר עיקר ההכנות היו במטבח מתחם WIX כמו בעוד הרבה  מוקדי כרובית ברחבי הארץ. האמת – לא מצריכים להיות סו-שף מוסמכים לכך. גם מי שלא ממש יודע לבשל, יכול לסייע. בעיקר שוטפים, קולפים וחותכים ירקות, אורזים בקופסאות ומנקים המטבח בסוף. כמו אצלנו בבית בערב כל חג. העיקר שהמשלוח יגיע ליעד ועוד וותיק יקבל את השנה החדשה בחיוך ובטן מלאה.

צילומים מהאירוע בבית בועז בשכונת התיקווה, אשתקד בערב ראש השנה תשפ"ד.

צלמת - דין אהרוני רולנד, באדיבות עיריית תל אביב.

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...