בסוף הקיץ עליתי על הגלים. הוזמנתי על ידי חברים להשתתף בשבוע על הים ביוון. אתם מכירים את הסיפור. שוכרים כלי שייט, משכנעים עוד כמה זוגות להצטרף אליכם, דואגים שלאחד מהמשתתפים יהיה רשיון משיט תקף, ומחפשים בגד ים תואם לגיל ולאווירה.
מעולם לא חוויתי זאת. אני איש של חומוס, בתי קפה, חופים ונמלים. הטלטלה בין עגינה למרינה, בין היבשת לאי כזה או אחר, ממש אינה מרגשת אותי. אוקטופוס צלוי או בחומץ אינם טעימים לי במידה שווה.
לבנות עלי שאהיה נחמד שבעה ימים ברצף, זה הימור אבוד מראש. לחייך סביב השולחן כשמצטטים לי את חבר הכנסת השנוא עלי, זה לא אצלי. ובכל זאת יצאנו לדרך. ארבעה זוגות. ארבעה חדרים. סקיפר אחד שעל פיו יישק דבר. ושמונה דעות שונות על כל נושא.
קשה לתאר שבוע ביאכטה. מי המפרץ צלולים באיכות מדהימה. היוונים שתפגשו בערב בנמל, אוהבים תיירים גם אם הם ישראלים. העיסוק החדש בחבלים, קשרים, הורדת עוגן לפני הורדת כבש המדרגות לרציף, וערבוב קוקטיילים לכל החבר'ה בכל פסק זמן של דומינו או רמיקיוב - זה חלק קטן מהזמן היווני שלנו לאחרונה.
אחרי יומיים החלטנו להימנע מהזמנת סלט יווני במסעדות. לממולאים מהבית יש טעם אחר, עלי הגפן הדרוזיות עליהם גדלנו יותר טעימים והסופלקי ביוגורט איום ונורא. לא בעבור זה השארנו את הנכדים לחסדי החיזבאללה.
קערה של כמה פלחי עגבניה ומלפפון, רצועות בצל סגול עם ששה זיתי קלמטה ופרוסת גבינת פטה יבשה טבולה בשמן זית בנדיבות לא עושה לי טוב. עברנו לתפריט התבשילים. עקפנו את פירות הים שלא חיים טוב עם הטריגליצרידים שלנו; נמנענו מלחם מקומי יבש, ובעיקר התגעגנו למטבח ולחברים בתל אביב.
העברית היא שפה מקומית על הגלים. לפי המוזיקה - כל יאכטה שניה מאוכלסת בחבר׳ה בפסק זמן בין המילואים בעזה.
מאחר וכמו בדרום אמריקה שם כל המטיילים הישראלים מתרכזים ב"שביל החומוס" ונפגשים בנ.צ.-ים ששמעו עליהם בהרצאות מקדימות אצל "למטייל" - כך ביוון. כולנו בלפקדה. בהידרה. באגינה. באיתקה. במיקונוס ולבטח בקורפו.
מתוך 227 האיים היווניים המאוכלסים (מתוך כשלושת אלפים) הרוב נכבש על ידינו ללא התנגדות המקומיים. להיפך. Καλώς ήρθατ. ברוכים הבאים חברים שלנו. תשתו משהו? ציזיקי בצד?
כל שבוע מסתיים ביום השביעי. עוגנים בנמל היציאה ומזדכים על הספינה השכורה ששירתה אותנו בכיף.
חבורת תל אביבים מפונקים, שלא פתחו המפרשים אפילו פעם אחת. דילגו ממעגנה אחת לשנייה עם המנועים בכוח מלא קדימה - במהירות של 7 קשרים. מזדרזים ליאסו הבא. באי הסמוך. שהוא בדרך כלל העתק/הדבק לאי הקודם.
כשנקשרנו למזח, שמענו כי נסראללה נפגע. וכנראה גם הטיסה שלנו חזרה ארצה בספק רב.
לקראת מוצ"ש חלה התבהרות. נסראללה-יוק. הטיסה תמריא באחור של 4 שעות והכי חשוב, הנכד הקטן שלנו החלים ושוחרר הביתה עם נתונים אופטימיים. בהפלגה הבאה הוא יעזור לסבא לערבב הקוקטיילים לחברים.
תגובות