דילוג לתוכן הראשי

הקרב על שחרור רמת אביב

 

 

הלילה לפני 107 שנים שוחררה רמת אביב. לוחמיו האמיצים של גנרל אלנבי הצליחו לחצות את הירקון ללא יריה אחת, בחסות מזג אוויר סוער, ועם כידונים בלבד הכריעו את הטורקים המופתעים. בלילה ה-20 בדצמבר הכריז המצביא הגאה. קניון רמת אביב בידינו!

אחרי מאות שנות חסות עות'מנית על ארץ הקודש, חזרו גבעות שייח מוניס לשליטה אירופאית. משפך הירקון ועד לפתח תיקווה חיל המשלוח המצרי, שבראשם הפרשים הניו זילנדים האמיצים, הביס את הטורקים ופתח את הדרך לשובם של פליטי אחוזת בית שהוגלו מביתם (לקח להם לחזור יותר משנה של קרבות) - לתל אביב המתחדשת תחת דגל היוניון ג'ק.

בהליכות הבוקר שלי לאורך הטיילת התל אביבית אני חולף ברחבת שפך הירקון מול האנדרטה המזדקרת מול הגלים לזכר הגיבורים שלא ויתרו. בניסיון הסתערות שני על מעברות הירקון, חיילים בריטים חזרו ונלחמו בליל ה-20 בדצמבר בבוץ עמוק וחצו את הנהר. לא עזר לטורקים פיצוץ שני הגשרים על הירקון וסוללות התותחים שלהם. אלנבי הקים ואימן מולם מערך צליחה מתוחכם. נבנו רפסודות, התאמנו בתנועה בביצות יפו, ואפילו נאספו מהטמפלרים שגרו במושבה שרונה שטיחים אותם פרסו על הבוץ לבלוע את רעש צעדי חיילי הקומנדו בליל הפריצה.

היום באנדרטה שבתל כודאדי על שפך הירקון, בצמוד לבית הקפה המגדלור, מזדקר עמוד שיש לכבוד החטיבה ה-157. אחת משלוש  אנדרטאות לצליחת מעברות הירקון בסוף שנת 1917. עמודי שיש מקוריים שנלקחו מאתר עתיקות מקומי על פי החלטת גנרל היל הבריטי.  הנצחת הקרב על עצמאות רמת אביב.

אגב, וועד תל אביב העביר על פי בקשת הבריטים החלטה כי ה-21 בדצמבר יהיה יום זיכרון לזכר החיילים שנפלו בקרב. נקבע כי תלמידי תל אביב לא ילכו לבית הספר ויתכנסו סביב אנדרטת הצליחה בכיכר היל. זאב ז'בוטינסקי ניסח את את הטקסט העברי החקוק על האנדרטאות ונקבע כי הילדים יינטעו עצים בט"ו בשבט סביב לאנדרטאות. העמוד השלישי הוקם ברמת גן, בסמוך לרחוב אבא הילל ושופץ בשנת 98' אחרי מאה שנים של זקיפות.

107  שנים אחרי, אני אחרי שני קוקטיילים בבר המגדלור,  מול השקיעה הרומנטית, מחובק עם עמוד שיש היסטורי, אני מנסה לדמיין את הקרב. חיילים בריטים משחררים את אדמות צפון תל אביב מעול הכיבוש העות'מני.
לפני למעלה משלושים שנה הגעתי לשכונת רמת אביב אחרי גלות מרצון בחבל מודיעין והקמת ישוב ציוני בשם מכבים.  בשכונה החדשה הבנתי כי העות'מנים לא לגמרי הובסו. לקהילת יהודי איסטנבול יש עד היום ייצוג משמעותי בשכונה. בבית הכנסת הספרדי, התפללו עד לאחרונה בנוסח הטורקי. ההשקעה הכי מקובלת בקהילה היהודית של איסטנבול הייתה רכישת דירות ברמת אביב והשכרתן עד שיחליטו על עליה לתל אביב. רופא המשפחה שלי בשכונה, ד"ר חגי, דובר טורקית מהבית. השכנים הצעירים שלי בבניין הם צאצאי משקיעי הנדל"ן של שנות השבעים בשכונה.

לגנרל אלנבי אצה הדרך לירושלים, כמשחרר הנוצרי של המקומות הקדושים. העות'מנים נוצחו ואנחנו התל אביבים נשארנו עם געגוע לשווארמה טורקית וזיכרונות מנופשוני ה"כל כלול" בחופי אנטליה. לשמחתי בשנים האחרונות פועל במרכז שוסטר מזנון השווארמה הטורקית "טומביק" הטעם כמעט כמו  בימי הסולטן באיסטנבול.








 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...