דילוג לתוכן הראשי

שוטף פלוס 72 שעות

 

72 שעות לפני כניסת אליהו הנביא, שלושה ימים לפני ההתכנסות השנתית של השבט המשפחתי, רגע אחרי שהסכמנו על רשימת המוזמנים לשולחן סדר הפסח, התפוצץ לנו צינור המים הראשי בבניין.

בית משותף, 15 קומות, בניין לתפארת שנבנה לפני כחמישים שנים, ועושה רושם כי יעמוד איתן עוד חמישים שנים לפחות, רק שהצנרת לא משהו.

כתל אביבים מנוסי קרבות ושרברבים אתם מכירים את התרחיש - רגע אחד אתם בחתונמי מול המסך, ומיד אתם עם מגב ביד אחת וסלולרי ביד השניה, מחפשים נואשות את האיש עם הג'בקה ביד שיסגור כבר את השיבר המרכזי ויאטום את הנביעה החדשה המאיימת לשטוף את כל הבניין המשותף שלכם; בדיוק בערב בו יו"ר ועד הבית יצא לאירוע משפחתי מחוץ לעיר, ורק לו יש את המפתח למנעול חדר דוודי חימום המים בבניין, אשר שם נמצאים הברזים הרלבנטים לסיטואציה המתגברת.

ערב טוב שכנים. ערב טוב לכל מי שהחלו לבשל לקראת סדר פסח. ערב מצוין למי שהחל במקלחות לילדים. ערב מדהים - מזכיר את יציאת מצרים. פתאום מישהו משנה לכולנו את התוכניות וכל מה שחשבנו שיהיה - כבר לא רלבנטי.





מרק עוף כבר לא יהיה פה הערב כי מישהו החליט ליתר בטחון גם לסגור את אספקת הגז. את שישיות המים ששמרנו לנו לעת מלחמה, שתינו בקיץ האחרון בפיקניק בים המלח. את חול חוף הים מראשו של הנכד כבר לא נשטוף הערב במקלחת, ונעבור ל"מקלחת צרפתית". ליטוף של מגבת לחה על אזורים אינטימיים והרבה בושם.

רק באירועי קיצון, תקלה במעלית או הפסקת מים כללית בבניין, נבחנת חסינות יחסי השכנות ארוכת השנים. בקבוצת הוואטסאפ הביניני מתחילות לצוץ שאלות חסרות סבלנות - "עד מתי? יש לנו שלושים אורחים לסדר ואני באמצע הבישולים!", "יש לכם צפי לסיום? העוזרת שבקושי השגתי לא יכולה לעבוד בלי מים!", "מה אני עושה עם העציצים במרפסת שמתיבשים כבר שעות בחמסין הזה?!", " אולי תזמינו שרברב אחר שמבין בזה יותר מהאיש המזוקן שעומד רטוב בלובי הכניסה לבניין ללא בשורות לחג?", "דיברתם עם 106?", "אין לנו גז!", "אפשר להפעיל מכונת כביסה אם יש זרם מים מקרטע?", "למה בקומה העליונה יש מים ולנו אין?", "תודה רבה לחברי הועד הנהדרים שלנו", " זה בטיחותי להשתמש במעלית כשהיא מוצפת במים?" - בשלב הזה העברתי הקבוצה ל"השתק", ויצאתי ממנה. ירדתי להתקלח בחדר הכושר השכונתי. הכרזנו על "הפסקת אש" במטבח לשעות ארוכות עד שנקבל הודעת הרגעה בוואטסאפ הבנייני.

יששש. הבעיה סודרה. השרברב מגיע עם ענף של זית על המפתח השוודי שלו. המים חזרו לברזים אחרי כמה שעות ארוכות מלחיצות. אפשר לחזור להכנות לחג. בתפריט קצת מצומצם השנה. אם אתם מרגישים קצת חול במרק, זה לא בגללי. תלונות לראובן מוועד הבית שעכשיו מקבל זר פרחים ענק מהשכנים על נחישותו בליל יציאת מצרים של המים בחדר המדרגות מהצנרת החלודה בואך משכננו הרטוב.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...