עלאק גיל שלישי

 

במקום פסטיבל מנומנם –  צ'ייסר מול השקיעה עם צלילי טראנס מעכבי זיקנה

תסלחו לי שאני לא נכנס לאקסטזה משבוע הגמלאים התל אביבי שנערך השבוע. שבוע הגיל השלישי, הצדעה לישיש, פסטיבל הקשיש – איך שלא תקראו לזה, עדיין נשמע כמו עוד שבוע בהילוך איטי לאזרחים ותיקים שכבר לא ממש רצים, ושצעירים מנומסים קמים לכבודם בתחבורה הציבורית.

כמי שפרש לאחרונה למעמד הגמלאי, אני מוחה. תודה, אבל לא תודה. אנחנו אזרחים ותיקים, לא קשישים תשושים. אמנם אנחנו נוסעים חינם בתחבורה הציבורית, אבל מגיעים לאותם מקומות בילוי של בלייני העיר. אוזו בצהריים בשוק הכרמל, מרגריטה בשקיעה בחוף צ'ארלס קלור וצ'ייסר וויסקי על הבר במרמורק אחרי הצגה בהבימה – אלה התרופות שלנו "לצלוח את מבטי החמלה של הצעירים שבטוחים שאם יקדישו לנו שבוע בשנה, דיינו". אולי הם חושבים שאחרי שבוע פסטיבל, יוכלו ביתר השנה להשתמש בנו כגיבוי פיננסי, שמרטפים לנכדים ומארחים קבועים לארוחות משפחתיות בסופי שבוע.  סליחה. אנחנו עוד פה, 52 שבועות בשנה לעוד הרבה שנים.

תודה למארגנים על הפקת הענק, עם תזמורת סימפונט במופע מחווה ללאונרד כהן, "צלילי התקווה", מוזיקה יוונית, מופע מחווה לפול אנקה, ועוד מחווה מרגשת לחתני פרס ישראל בזמר העברי – דובי זלצר, יהורם גאון, אהוד מנור. מופעים עם ניחוח נפטלין, עם נגיעות של געגוע לשנות השבעים, כשעוד היינו באים להיכל התרבות עם ג'קטים מחויטים, ולא בכפכפים לפילהרמונית עם ג'ינס.

אז בשם קוראיי הוותיקים אני מניף את נס המחאה. אין מוזיקה לקשישים. אין ריקודים לוותיקים. די עם ההכללות. דובי זלצר כתב שירים ישראליים קצביים נהדרים. יהורם גאון, ממש לא נס ליחו וכיף לשמוע אותו בכל גיל. לעומת זאת,  ברשימות ההשמעה של בתי הסטודנטית אני מזהה את שירי שנות השישים. במוסיקה לגיל אין משמעות. במסיבות הטבע ובמועדוני הטראנס רואים לא מעט שיער שיבה, וגם בין נרצחי מסיבת הנובה לצערי הרב היו מספר בליינים ממש לא צעירים שכבר אינם רוקדים.

כיף שמזמינים אותנו לחגוג ולבלות, אבל בואו נרקוד ביחד. כולנו. אני שמח לראות שבחלק מהאירועים בעיר יש אפשרות לקבל הנחה על הכרטיסים לאזרחים ותיקים. לא רק בדיגיתל לתושבי תל אביב. כך אנחנו זוכים לרכוש כרטיסים מוזלים להרבה אירועים בעיר. אנחנו אולי ותיקים פה, אבל לא פראיירים. אין שום הצדקה לשלם על כרטיס להצגה מעל שמונים שקלים. חפשו את ההנחה לוותיקים – ותמצאו כרטיס מוזל משמעותית לבליינים ותיקים.

בין הפרישה לגמלאות לכניסה למחלקת התשושים יש למעלה מעשרים שנות פעילות לחגוג את החיים של כאן ועכשיו. מאחל לכולנו עוד הרבה שנים לקבל הנחת אזרח וותיק. חברים צעירים -  את כמות המסיבות שאנחנו כבא שכחנו, אתם עוד לא ביליתם. בואו נתחיל לחגוג ביחד.

תודה ליזמים על הפסטיבל לקשיש – אבל אנחנו מעדיפים לחגוג עם נפש צעירה בגוף עתיר ניסיון. גם לנו ריקוד סלאו של פול אנקה נשמע יותר ארכאי מנוסטלגי, אפילו אם שומעים אותו במכשיר הגברת שמיעה.