כל שערה לבנה מעבירה אותי עוד קצת את הכביש, למדרכה של זקני השבט. בהתחלה זה היה בולט, כמה שערות לבנות בים השיבולים, אניץ לבנבן בבלורית מתנפנפת, צדעיים בהירים עם כרבולת כהה. שילוב של מלח עם פלפל בשיער צפוף, אפור מכובד, מרשים, סמכותי, לא שיבה שצריך לקום בפניה באוטובוס, שיבה שהרווחנו אותה ביושר בשנים הראשונות של הישורת האחרונה לפני השלכת בה כל השערות ינשרו, בכל צבעי התלתלים.
ביקרתי לאחרונה בגלריה לאמנות בה באחד החדרים עבדה חבורת נשים, קדריות, יוצרות ים של ספלים, קערות, מאפרות ועוד הרבה יצירות חימר שיהיו המתנה המושלמת למארחת התורנית בארוחות החבורה. סלט בקערה מעשה ידי הסלטנית. נהדר. גם לא צריך ללכת ולארוז חבילת סבונים בקניון כמתנה סטנדרטית שמיד מועברת הלאה מהמוענקת לאירוע הבא אליו היא תוזמן. יצירה אישית, מיוחדת, שגם מפנה מקום על המדפים העמוסים בבית הקדרית החובבת. באותה חבורת הנשים השמחות ראיתי כי רובן ממש לא צובעות את שיערן המלבין. חלק כבר לא מקפידות על צביעת השורשים, כמו בימי הסגר הראשון כשהמספרות היו סגורות. לא צעירות, אבל נשים, באמצע החיים, שהאסתטיקה לבטח חשובה להן, אחרת כנראה לא היו עוסקות באמנות. חשובה, אבל לא עד כדי הקפדה על צבע שיער אחיד שאינו לבן.
אני האחרון שאתייחס לצבע שיער של אחרים. שערי מזמן האפיר אם לא הבהיר. אני זוכר כי כשהסתפרתי לקראת אירוע חתונה במשפחה, הציע לי ספרי הקבוע כי אעשה שטיפת צבע לאירוע והתמסרתי. טעות. האיש במראה שחייך אלי למחרת היה זר, וממש לא לטעמי. טוב לי עם השיבה שלי, הקמטים שלי, המשקל העודף שלי, המצח הגבוה שלי כי כל אלה הם אני.
מה שתפס לי את העין בשנת הקורונה האחרונה זה שיער השיבה שלכן, שהוא לפעמים מדהים ביופיו, נקי מכל גוון או תוספת. שיער שכבר לא צריך טיפוח והתמודדות מול פגעי הזמן תלוי ספר שלא תמיד זמין. השנה, כך התרשמתי, הלבן חוזר לשלוט. האמיתי מנצח. הצביעה, זה לחלשות. הכוח הלבן. תופעה פוסט קורנה בארץ, וכמובן גם בחו"ל, זאת על פי דברי ידידה שמצליחה להתנייד גם בשנה האחרונה ברחבי אירופה וישראל. גם היא חזרה לשורשים הלבנים שלה...
אז אותה חבורת קדריות עטורות השיבה, מצחקקות בשולי התערוכה, החזירו אותי למחשבות על יופי אמיתי, פנימי, בלתי משופץ אך נקי ומטופח. נטול צבע או מזרק, את האגו משאירים בארון בבית ומופיעים נטו לעולם.
בעולם הגברים שמקיפים אותי לא מדברים על מזרקים, בוטוקס, צביעת שיער. מקסימום דיאטה טרנדית, שיחה מהוססת על רמות PSA בדם או חס וחלילה דיון קצר על ניתוח בקיבה לירידה מהירה במשקל. השתלות שיער ירדו מהפרק בגלל הפסקת הטיסות לאיסטנבול ומצד שני ניתוחים פלסטיים להרמת עפעפיים נכנסו לאופנה מאז שפרס המנוח נתן לזה לגיטימציה. שיער לבן – קטן עלינו, העיקר שיהיה שיער.
השיחה המהותית שלנו, מהוא יפה באמת, נוטה לטעמי לדיון – מה אמיתי. הרשת געשה אחרי שזמרת וותיקה יצאה מארון הבוטוקס שלה בטקס ממלכתי. לא הייתה טיפת רחמים, בעוד מספר זמרי צמרת אחרים מופיעים שנים רבות עם פיאה נוכרית על ראשם ונהנים מהופעה צעירה יחסית ללא שום ביקורת. מעניין איך יגיבו בציבור אם זמרת וותיקה תופיע פתאום בשיער לבן.
הקדריות השמחות שפגשתי, עם תלתלים לבנים וקערות מלאות בכל טוב, השאירו את הצבעים בסטודיו, מחכות שהעבודות החימר שלהן יצאו מהתנור. אז יצבעו אותן בכל הצבעים, את שיער שלהן ישאירו טבעי. כל אחת בגווני השיבה שלה...
צילומים מויאטנם – חברי נח דולינסקי Noah Dolinsky 2021 ©
תגובות