טטריס

 

ה-משחק מחשב. שנות השמונים. את מיטב שנותיי שרפתי מול המסך, מנסה להשחיל את הצורות השונות לזיזים המשתנים בתחתית המסך ולהגיע לשורות אופקיות סדורות ומלאות על מנת להתקדם עוד שלב במשחק. שורה, עוד שורה, ככה המשחק מתקדם והזמן עובר בלי שלומדים כלום. לא הישרדות, או משחק מבוכים ודרקונים, FIFA או הטסת מטוסים – כלום. רק השלמת שורות.

לאחרונה נזכרתי במשחק הזה. הצלחתי לסיים משחק טטריס בחיים האמתיים שלי. כל מה שתכננתי בשנים האחרונות הגיע עכשיו לשלב בו כל הקוביות נופלות ויוצרות שורה אחת מלאה – ואני שומע בדמיוני את הצליל שמעביר אותי לשלב הבא. בחיים.

אושר. קשה בגילי להגדיר מהו באמת אושר אחרי כל כך הרבה רגעים יפים, עם הילדות, האהבות, הנכדים, הפרוייקטים, הטיולים, הפלגות או מול שקיעה עם בת זוגי המושלמת על המרפסת במקום הכי רומנטי שיש. אצלנו בבית. אבל אם יורשה לי, עם כל הצניעות. יש באוויר תחושה של - אושר.

כשאתה מתכנן לפני עשרים שנה כי כשתפרוש מהעבודה תהיה לידך האישה המתאימה, במקום המתאים, בעיצוב הראוי, מוקף בילדות מחייכות ונכדים מרחיבי לב – זהו טטריס מושלם. עבורי ולסובבים אותי כמובן.

הרבה חברים שלי הרימו גבה כששמעו על הבחירות שלי, ורק היום הם מבינים כמה זה היה הכי מדויק עבורי. העצות שקיבלתי והתעלמתי מהן בחיוך, ההתעלמות הסביבתית ממה שאני רוצה שלא בדיוק התאים למה שהם חושבים שראוי כי אעשה. ההם, הכאילו חברים, שבעצמם מלאים בפחדים שלהם מהרגע בו הם ישמעו במערכת הודעה מיוחדת עבורם: GAME OVER. הכול מאהבה וחברות, מאי הבנה וטעות, שבטטריס של החיים, רק מי שמשחק באמת על כל הקופה, זוכה בסוף המשחק בגדול.

זה שיתוף אישי, הכרת תודה, רגע של ירידת האסימון – וואלה. שיחקתי אותה.

בחום אוגוסט. עוד שיא חום שבטח נשבר היום באיזה מקום. רוכב על הקטנוע שלי באילון כשהרוח רק מעצימה את החום הנושב סביבי, שומע בקסדה את דייר סטרייט בקולי קולות, מתמרכז בלב הנתיב ושומר מרחק ממשאיות השטן סביבי, נושם עמוק ומבין עמוק בלב – זהו. לא עשיר, לא ידוען, לא נפקן ולא נדלן – רק שקט נפשי פנימי, שהמשחק אותו תכננתי בלב לפני למעלה מעשרים שנה, (קראנו לזה סדנת 2020 בסדנאות לנדמרק למי שמכיר) האירוע שכאילו הסתיים לפני שנה. קצת שכחתי ממנו עד שקראתי את שכתבתי בחוברת שמצאתי לאחרונה במעמקי אחד הארגזים – מימשתי את החזון שלי באיחור של שנה, אבל מימשתי.

מודה בצניעות. הגעתי לשלב המנצחים במשחק החיים. פה לא מקבלים מדליות. למרות שחבר שלי אומר שאני היחיד שמקבל מדליה.

זהו. עכשיו צריך להתכנס ולרשום חזון ל-2040.

מי יודע. אולי גם אז אקבל מדליה...