משחקי הליגה העליונה חזרו. לי זה ממש לא אומר דבר, אבל השותף שלי לצעדות הבוקר, יעני ספורט יחידני לאורך חוף הים תחת מגבלות הקוד הסגול, ממש מתרגש. אילו ידעו שחקני מכבי תל אביב כמה זה חשוב לו – אולי היו מתאמצים יותר ומתבססים בצמרת הליגה.
פ. – אוהד וותיק של הצהובים, פיתח אחרי למעלה מעשרים שנות הליכות בוקר אמונה. לא טפלה כי זאת עובדה – אם הוא מהדק את השרוכים באמצע ההליכה על גוש אבן שאמצע המסלול שלנו, המכבים מנצחים. ולהיפך.
בספורט, יש חשיבות רבה לאמונות. יש כדורגלנים ששיחקו בעבר עם ראש שום בנעל, אחרים מקפידים לעלות על המגרש ברגל ימין, ובשנים האחרונות ראיתי גם כאלה שעולים עם תפילה על השפתיים וכף יד על הראש, כאילו כיפה, גם כשהמשחק בשבת..
הבוקר גם ראינו על חוף הים בתל ברוך את מוטלה שפיגלר, צועד בכיף עם חברים , בספורט יחידני, אבל מרובה משתתפים.
פ. הוא חבר. איש עם זיכרון אין סופי שלא שכח דבר מבית הספר היסודי ברמלה ועד עצם היום הזה, בבחירות הנוכחיות; כי למרות החינוך הבית"רי שקיבל בבית, היה מאנשי רבין, ובהמשך מאנשי מפלגת העבודה הוותיקים שראו איך דור ההמשך לוקח את המפלגה לדרך ללא מוצא אל מתחת לאחוז החסימה.
בהליכות הבוקר אתו לא צריך לקחת אוזניות. שעתיים של צעידה ודיונים, ויכוחים ותובנות, נוסטלגיה ועתידנות, שיחה אינטנסיבית שעוזרת לשנינו להעביר את המאמץ היומי לטובת שמירת משקלנו וחיוניותנו ההכרחית בעשורים הפנסיוניים של חיינו.
שיחות אינטנסיביות, הליכה נמרצת אך זהירת קורונה, בין מאות מתושבי שכונות צפון תל אביב שבאדיקות רצים או הולכים מדי בוקר בשביל המקביל למסלול החרוש של שדה התעופה לשעבר; אנשים קבועים שכבר מכירים האחד את השני, מזהים על פי ההליכה/ריצה את סף האנרגיה היומית שלך, מהנהנים לשלום לרץ מולך, כי למרות שאין לי מושג מה שמו – אני פוגש אותו 7 ימים בשבוע, בריצת הבוקר שלו כבר למעלה משנה, מאז התחיל הסגר המשונה הזה.
ואז, כשאנו עסוקים בדיון החשוב – מי יהיה הנשיא הבא של מדינתו, חלפנו על פני אבן הניצחון ו-פ. שכח ולא עצר להדק את שרוכי נעליו עליה השבוע....
לדעתי, למכבי תל אביב אין השבוע סיכוי במשחק מול מכבי חיפה. חבל על המשחק.
כי בכדורגל משחקים 90 דקות ובסוף צריך קצת מזל.
והשבוע – לא יהיה להם מזל.
בגלל "אבן הניצחון" הנשכחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה