בונבוניירה

 לפעמים לא צריך לפתוח את קופסת הפרלינים המהודרת שקבלת במתנה. בעיקר לא בנוכחות מביא התשורה המנומסת, מחווה אירופאי מקובל של קופסה אטומה עם משטח הפתעות בטעמים, צורות ומילויים מפתיעים.

להבדיל מאחינו בגליל, המכינים קופסאות מנוילנות של קינוחים מתוקים של בקלאוות ומאפים נוטפי דבש ממולאי פיסטוקים, שם אין אי-הבנות. WHAT YOU SEE IS WHAT YOU GET. אצלם אין הימור – הטריות, המגוון, המתיקות – פרוסה לך מול העיניים. הושט היד וקרע את הניילון, והולכים על זה, בכיף. החיים המתוקים.

הבונבוניירה המקובלת במחוזותינו, כמאמר אפרים קישון, נוהגת לעבור מבית לבית, ללא עצירת טעימות. באירוע הקרוב היא עוברת למארחים הבאים, סגורה וארוזה היטב, עד שהיא נופלת על גרגרן כמוני.

"תודה רבה, באמת לא הייתם צריכים, אבל אם כבר – בואו נטעם ביחד את הפרלינים שנראים מדהים בצילום על העטיפה!", ואז, האורחים מחווירים קלות, כי מי יודע כמה סיבובים הקופסה הזאת כבר עברה לה לפני שהאידיוט הזה, אני, החליט לפתוח את המתנה שהביא.

אבל אתם מכירים אותי כבר, לא על זה רציתי לכתוב הבוקר. אלא משהו יותר כללי. על החיים. שלכם כמובן. החיים כבונבוניירה. מתנה שקיבלתם במתנה מהוריכם, מגורם לא ברור, בנס משמים או בנסיבות מסתוריות כמו אלו שאני מדי פעם משרבט סיפורים מחויכים סביבם.

תסתכלו על מגוון הפרלינים שקבלתם בחיים, על מגש המעדנים, בצורות שונות. לבבות, מעוינים, קשתות ועיגולים. גושונים של שוקולד מתוק, מריר, ממולא או מעוטר בשקד שגם הוא יכול להיות עבש או קרנצ'י, הכול עניין של בחירה שלכם ממגוון הטעמים.

בתקופה בה כיכבתי בשוק הפנויים פנויות, הרבה לפני האפליקציות, נכנסתי ויצאתי הרבה בדלתות מסתובבות. אתה נכנס, טועם, מתלהב קצת, חוזר הביתה והראש שלך כבר מפנטז על הפרלין הבא. תקופת המתוקות, הממולאות, עם תוספות או גרושות בלי ילדים, נשים שצוחקות במקומות הנכונים, וכאלו שלא. בקיצור, מגש מלא שהחיים הובילו אותי אליו, שאילו לא הייתי עוצר בזמן עם בחירת חיי – הייתי מתמכר וממשיך בטעימות שמהן הייתי יוצא רק במשקל עודף, מתוסכל, מנשנש ומאכזב סדרתי, והרי גרוע, מתרגל להיות לבדי.

הבחירות שלנו, אתם בטח תסכימו איתי, ממש לא קשורות לבחירה, אלא איך אנחנו נחייה אחר כך עם מה שהחלטנו שיתאים לנו. אל חשש, אני לא נכנס עכשיו לפוליטיקה, אלא לבחירות הבנאליות של החיים, כמו בן הזוג, הקבוצה שאתה אוהד, הקרמיקה שתכסה את הקיר באמבטיה המשופצת החדשה אצלכם וגם הבונבון ממגש הטעימות שקיבלתם.

יש בחירות שמתאהבים בהן, ונשארים עם ה-WOW לאורך זמן, עד להתאהבות הבאה, כי הביס השני לא תמיד אותו הדבר.

בחירות אחרות שנעשות מהראש אחרי שיקול דעת, יעני רציונלי, ורק אחרי כמה ביסים אתה מתחיל לאהוב את הבחירה שלך ואז מתרגלים לטעם הנוגט שלהפתעתכם גיליתם כמה הוא כייפי וממשיכים עם זה הלאה. כי נוגט יכול להיות טעים, אם בחרתם בו בעצמכם.

לפעמים אנחנו נשארים עם בחירה כי לא נעים לנו. איך נחזיר לצלחת חצי בונבון לעוס אחרי שהבנו כי הוא מלא בליקר מגעיל, כמו הבחור שהקסים אותך במראהו ואחרי מספר שבועות הבנת כי שלושה ערבים בשבוע הוא מבלה עם חבריו אל תוך הלילה במשחקי פוקר לבנים בלבד, לדבריו. עכשיו, לכי תסבירי לכולם שלא ממש הבנת באמת מה את בוחרת ותצאי שבזבזת פרלין ממולא איכותי שמישהי אחרת הייתה יכולה להנות ממנו.

ואתם, מה הבחירות שלכם? מתחרטים, מבולבלים, רוצים להחליף? מצטערים שפתחתם את הבונבוניירה מוקדם מדי?