דילוג לתוכן הראשי

שלומק'ה חטוב

 

שוב אני.

עם הטור השבועי שלי.

עם הפנטזיות התל אביביות שלי.

עם החברות - שלנו.

היום אני מסיים מסלול של 90 יום ב"אבא חטוב". כלומר - רזיתי.

לא כמה שחלמתי.

לא כמו בדיאטות אחרות.

אבל רזיתי, ומה שיותר חשוב מכך - אני מרגיש כי בפעם הבאה שנשב ללעוס קפה, אוותר על המאפה. בפיש&צ'יפס, אוותר על הצ'יפס, בוויסקי עם חבר - אוותר על כליה אחת לפני שאוותר על הוויסקי...

מאחל לכולנו, חיטוב עם התעלות מעל לשטויות. בואו נהיה ראליים. זה הכול תורשתי. בואו נקבל את עצמנו כפי שאנו, עם איפוק בקינוחים וריסון במזנון הפתוח. לנגיסה השנייה יש אותו הטעם כמו לראשונה, ומה שעושה לי נעים דקה על הלשון נשאר שנה על הכרס/תחת לבחירתכם...

שבת שלום, ותהנו מכל ביס, בחוכמה!



שלומק'ה חטוב

אין דבר יותר אנטי דיאטטי, מבית קפה תל אביבי. כריכים עסיסיים טריים, מאפים ריחניים ונפלאות הטבון האיטלקי. אתה נכנס לאספרסו קצר ויוצא עם מגש רב קלורי, וכריך של אלפיים קלוריות, בלחם מחיטה מלאה כמובן לטובת המצפון. רזים לא תצאו משם.
לאחרונה שיניתי כיוון. נמאס לי להיות הכי רחב במלול ההליכה על חופי תל ברוך בואך נמל תל אביב אז זהו. נרשמתי ל"אבא חטוב". עוד פנטזיה גברית שעדיין לא מימשתי עד היום.
 נו, אז כמה ק"ג ירדת? זאת השאלה הקבועה שנשאלתי מכל מי ששמע כי עברתי את המסלול של "אבא חטוב",  השם הכי חם בתחום מסלולי ההרזיה השונים שכבש את הארץ וכבר שרף אלפי קילוגרמי שומן מותניים עודפים אצל עשרות אלפי גברים וגם נשים ("אימא חטובה") שבחרו לעקוב באדיקות אחרי  הוראות הניווט בדרך אל האושר החטוב.

מה זה? 90 יום של המון שתיית מים, הימנעות מסוכרים וקמח לבן, הרבה עבודה על הורמוני הרעב והשובע, קערות ענק של סלטי ירקות, מנת פרי אחד ביום, תמיכה יומית בהרצאות קצרות לעידוד והשתתפות בקבוצת וואטסאפ עם מאמן אישי צמוד שעונה מיידית לכל שאלה.

לפני כשלושים שנה היו בארץ מספר סוגי סדנאות להגשמה עצמית. I AM, ג'וי ספרינג, הפורום של לנדמרק, אסט, "זאת היא בחירתי" ועוד וריאנטים שונים על אותו הנושא – איך משתחררים מכל הבאגים שצברנו עד עכשיו, ויוצאים לדרך נפשית חדשה בלי כל הכעסים, תסכולים, פחדים ופרשנויות שגויות, והופכים להיות אנשים נחמדים, מקשיבים, יזמים, אוהבים, מסופקים ואם אפשר אז גם עשירים...

כמי שעבר מספר סדנאות כאלו בעבר מדיסציפלינות שונות, אני יכול לומר כי לא היה הבדל גדול בין הסדנאות – לבד מהסגנון. המעטפת, הצלילים, הבוטות או הנחמדות של המרצה והאווירה הכללית בחדר. לקחו את המיטב מכל עולם הפסיכולוגיה, ארזו את זה למוצר עסקי, ועשו מזה סדרת הרצאות/סמינרים/פעולות שהצליחה עבור כל מי שאהב את הסגנון. התוכן היה מאוד דומה.

גם בתחום ההרזיה  העסק דומה. כל שמן יכול לספר לכם על הרבה סוגי דיאטות שעבר, חוגי שומרי משקל למיניהם, דיאטטיקנית צמודה מקופ"ח ויועץ תזונה אישי שכל הסלבריטאים מגיעים אליו מכל קצוות הארץ. היינו שם. ועובדה. זה לא ממש עזר.

במקרה של "אבא חטוב" – צביקה עינב, מאמן ריצה שבאמצע סגרי הקורונה מצא עצמו ללא לקוחות, המציא את עצמו מחדש בסדנאות חיטוב ארוזות היטב לגבר הישראלי. לדבריו הוא אסף את המיטב מכל הדיאטות שעבר, גם הוא שמנצ'יק בעברו, ותפר  לנו מסלול חיים מחטב. עם ההצלחה אין להתווכח. זה עובד. האם זה ימשיך והאבא יהיה גם סבא חטוב לאורך ימים? זאת הרבה עבודה אישית מתמשכת, עם משברים והתמודדות עם פיתויים וכמובן שיש לצביקה  מסלול שימור, חטוב לתמיד שאפשר להירשם אליו.

ב"אבא חטוב" שמים דגש על ארוחות מלאות ומשביעות, בלי נשנושים וארוחות ביניים. לדעתם ספורט זה לספורטאים ולא לירידה במשקל. מים. הרבה מים. ואם תראו סביבכם חבר'ה חטובים עם בקבוקי מים אישיים .בנפח 2 ליטר, סביר להניח שאלה התל אביבים החטובים החדשים. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...