דילוג לתוכן הראשי

צועדים יחפים בפארק החוף

 

כמתנה לבר המצווה שלי, נרשמה משפחתנו לקנטרי קלאב תל אביב. הקנטרי הראשון עם מקפצה תלת קומתית בגובה 10 מטר, אתגר האומץ האולטימטיבי לנער בן 13. 

עברו 58 שנים מאז פתחה קבוצת משקיעים של יהודים ממקסיקו את הקנטרי.  היום נעלמו מגרשי הטניס עליהם למדתי את רזי חבטות כף וגב היד ממורה הטניס יוסי, קטוע כף יד. בריכת השחיה האולימפית בה פגשתי את נשיקותי ראשונות גם היא כבר לא קיימת. במקום זה קמו  ארבעה מגדלי WIX שם עובדת ביתי הטכנולוגית ולצידם גם "פרק המקפצה" החדש שבליבו מקפצה. מקפצת ה-10 מטר המאתגרת. 

ממש במקרה, רגע לפני הבחירות המוניציפליות 2023 שמועדן כעת אינו ידוע, הסתיימו רוב העבודות בפארק החוף המקשר בין חוף תל ברוך לחוף הצוק. פארק הדיונות האחרון בחופי תל אביב, שתורבת ונסלל בשביל הליכה ורכיבת אופניים, עם מדרגות עץ ומשטחי תצפית שמהם ביום בהיר רואים את מפרשים לבנים באופק. בתקופת הלחימה בעזה שומעים את נפץ הקרבות וברקע מזמזם מנוע  הכטמ"מ שמלווה אותנו מאז פרוץ הלחימה.

כמי שמתמיד בבקרים לצעוד במסלול ההליכה מתל ברוך עד לחוף מציצים ובחזרה, וחווה צפיפות מסוכנת מנתיב רוכבי האופניים החולפים לידי בסכנה הדדית - אני מעריך מאוד את ההפרדה המוחלטת שעשו בפארק החוף  בין הצועדים למדוושים. השבילים מוכנים. עבודת הגננות – מחכה לעונת השנה המתאימה לשתילה. הממטרות פוזרו, יש עמדות שתיה לצידי השבילים,  הותקנו עמודי תאורה שיאפשרו בפארק הליכה בטוחה גם בערבי הקיץ הנעימים.

השבילים נוחים. יש מסלולי הליכה מתפתלים בעליות, ולמטיבי לכת הותקנו מדרגות עץ רחבות המאפשרות טיפוס אירובי ספורטיבי. רק חבל כי כבר עכשיו חלק מפסי הגומי שהודבקו כנגד החלקה במדרגות – כבר מתקלפים ומוסיפים סיכון לצועדים.

מאז ימי הקורונה אני פוגש על טיילת החוף הצפונית לירקון צועדים קבועים, המתמידים כל בוקר לגמוע את מכסת הצעדים שרשם להם הרופא. גברים ונשים שמגיעים בהתמדה מדי בוקר, עם בת זוג, עם כלב, עם אוזניות ופודקסט, עם רמקול קטן ושיר בלב, עם חיוך וכובע. לצועדי הבוקר הידד.

 בהליכתי הראשונה בשמורת הטבע הסמוכה לביתי, קבלתי תזכורת מאחד מילידי השמורה. קבלתי עקיצה חדה באוזן. התראה מהטבע, שהוא חזק יותר מכל אספלט או משטחי עץ מהגוני איתנים. אנחנו רק אורחים לרגע פה, וצריכים להתנהג יפה ולשמוע על הטבע סביבנו.

בחגי תשרי חנכו את השבילים אלפי צועדים, מפגינים את מיטב אופנת בגדי הספורט לולו-למון ואחרים, מנצלים את חום סוף הקיץ ומשתזפים בגוו חשוף לקראת הסתיו שמעבר לפינה. עוד פרויקט  של הדקה התשעים לפני הקלפי. כמו גן המשחקים בפארק רוזין שגם הוא הושלם "במקרה" החודש, ובטח יש בעיר עוד כמה גזירות סרט בנוכחות הנהלת העיר  הנוכחית שרצה במקרה בסוף אוקטובר לבחירות.  אנחנו נהנים, הם גוזרים ומקווים לטוב בקלפי,  ולנכדים שלנו יש עכשיו מתקנים יותר ראויים במגרשי המשחקים.

הפארק היה מוכן למועד הבחירות, שנדחו בגלל "חרבות ברזל". מאז היו מספר ימי  גשם ששטפו את השבילים, כיסו בחול ואבנים את השבילים, באופן שסיכן את ההולכים. פניתי למוקד 106 בעירייה בעזרת האפליקציה – ולזכותם יאמר כי פעלו מיידית ושלחו טרקטורון לניקוי השבילים. אני מקווה כי אחרי שהצמחייה המתוכננת תכסה את הקרקע בפארק, יפחתו אירועי הסחף. 










תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...