סופ"ש אחרון לחולדאי כראש עיר?
מהפך תל אביבי?
הקמפיין הכי ארוך, הכי לא בזמן, הכי לא לעניין עכשיו, באי הוודאות הכי תקדימית שנפלה עלינו באוקטובר האדום.
מול הכאב והצער בכיכר החטופים, הכל מתגמד. גם הבחירות לראשות ולמועצת העיר.
נתראה בקלפי בשלישי?
שבת שלום לך. מצרף כרגיל את טורי האישי בידיעות אחרונות.
לבעלי הצילינדר והקטרקט, מצרף הטקסט המלא בפונטים אקסטרא לארג'.....
עם בחירה
דיזנגוף, בלוך, דיזנגוף, שלוש, רוקח, לבנון, נמיר, רבינוביץ, להט, מילוא וחולדאי. זאת רשימת ראשי העיר בתל אביב מאז 1921 ועד היום. ביום שלישי הקרוב, נדע אם אחרי 26 שנה צפוי פה מהפך – או שנשמע את נגינת מפוחית הפה של חולדאי בחגיגות הניצחון בבחירות המנומנמות ביותר שזכינו בעירנו ללא הפסקה.
אני אישית הצבעתי לראשונה לראשות עיריית תל אביב בבחירות בשנת 74', במדי דקרון בקלפי בבסיס צבאי אי שם במצפה רמון. בשנה הזו נבחר האלוף שלמה צ'יץ להט לראשות העיר. קודמו, יהושוע רבינוביץ', שודרג לתפקיד שר השיכון, עד שנפטר והונצח בגני יהושע. רבינוביץ' המפא"יניק, עסקן בכיר ש"שמר על אלמוניותו עד שנבחר לראשון העיר", התגורר ברחוב מאנה בדירה צנועה עם אשתו הגננת גאולה. למה אני מזכיר זאת? כי בנם הג'ינג'י יוסי, למד איתי ביסודי והיה משובבי שיכון כצנלסון. חברות ילדות ותיקה שנמשכת עד היום, למרות המרחק בין רמת אביב ל-LA, שם עשה חייל בעסקיו.
שלמה להט, ראש העירייה השמיני של העיר, כיהן כ-20 שנה ולזכותו אפשר לרשום את האופי הליברלי המובהק של עירנו. שלל פרויקטים מהם אנחנו נהנים עד היום, כולל הטיילת שנקראה על שמו עוד בחייו. צ'יץ גם הקים את קרן תל אביב שהשקיעה רבות בשכונות המצוקה של העיר.
ואני, לא ממש נהניתי הרבה מהקדנציה שלו. כמי שעזב את תל אביב לגדל שתי בנות בפרברים, עם גג רעפים, פיסת דשא, ברקע צליל תפילת המואזין מהכפר בית סירא הסמוך חמש פעמים ביום וגם הרבה שעות נהיגה בדרך בין האושר לניסיון סרק לצבור מעט עושר - רק זכור לי כי במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 91' הכריז שלמה להט כי "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת" נוכח זרם המכוניות שנטשו את העיר המטווחת מדי אחה"צ לפני צליל האזעקות ופגיעת טילי הקלט העירקי בגוש דן. אף אחד לא חלם אז על "כיפת ברזל"...
צ'יץ התגורר ברמת אביב, ואחרי פרישתו מהתפקיד לטובת מילוא, הייתי פוגש אותו במרכז המסחרי שברחוב אופנהיים , פוסע כמו ג'נטלמן מעונב עם זיווה רעייתו בסידוריהם בשכונה, כאשר היא המובילה והוא מתלווה אליה בלי לדבר הרבה. בשנותיו האחרונות כבר לא היה במיטבו ומבטו דעך. אלצהיימר. חרא של מחלה.
את רוני מילוא, מחליפו של צ'יץ, הכרתי בשכונה כילד צעיר שהביט בקנאה בנערים הגדולים עם הווספות והג'ל בשיער. הרבה לפני שמילוא כיהן בממשלה ונכנס ללשכת ראש העיר – היה מחברי חבורת הנערים ששלטה בגינת דובנוב. חבורת הג'טס קראו להם. כמו וברוח הסרט "סיפור הפרברים", רק שכשאבא שלך מבעלי גלידת ויטמן והדוד שלך ממפקדי האצ"ל – זה לא ממש קרבות סכינים עם פורטוריקנים בחצות. עוד חבורת נערים מצפון העיר שיושבת על ספסלי הגינה, עם סיגריה ראשונה, נשיקה ראשונה, מפצחים גרעינים מקיוסק 'שושנה' הסמוך ומי פילל שמספסלי הגינה יקום לו ראש עיר שהקים בשנת 1998 את "מנהלת הרכבת התחתית של תל אביב" שבהמשך פועלה בישרה שלי השבוע כי לטובת פרויקט המטרו הצפוי להיבנות לנו מתחת לבית – יפקיעו לנו חלק משמעותי מהשטחים הציבוריים של הבניין שלנו...
ביום שלישי אנחנו נפגשים. אני מזכיר הקלפי. נעים מאוד. לא לשכוח להביא תעודה מזהה וחיוך. אנחנו, אנשי הקלפי נהיה שם כל היום. משש וחצי בבוקר ועד למסירת הפרוטוקולים ובדיקתם הרבה אחרי חצות. כמי שעבר בחינת מיון ראשונית, יום הדרכה מרוכזת להכרת פרוטוקלי הדמוקרטיה בקלפי, עוד יום ריענון לאחרונה, האיש הכי פורמלי ביום השבתון הזה שהגיע לכולנו בהפתעה – רק מבקש מכם, אנא, צאו מהפוך, מהבינג', מהדיכאון הזמני והאסקפיזם התל אביבי. בוא לכמה דקות להתייחד עם עתידכם מאחורי הפרגוד התכלכל, לבחור ולהשפיע על מי שיוביל את העיר הזאת בארבע השנים הקרובות, אם רק נגמור את הבחירה הנכונה עם ראשי עיריות רפיח וביירות.
אחרי חמש קדנציות עם רון חולדאי, אחרי פרעות תשפ"ד ופועלו של חולדאי במאבק על שמירת הליברליות בעיר ובמדינה בכלל – מגיע לנו ולעיר ראש.ת עיר לפחות בדמותו של חולדאי, מי שימשיך את המנגינה התל אביבית שאי אפשר להפסיק.
תגובות