דילוג לתוכן הראשי

יאסו ללבנון השלישית

 

איך אומרים ביוונית מרחב מוגן?

תתפלאו. יש הגדרה מדוייקת. יאכטה קטמרן 42 פיט. עם מזגנים פעילים וחבר סקיפר זמין וסימפטי.

אנחנו כבר לא כשירים למלחמות. אז עשינו כמיטב יכולתנו. התנהגנו על פי הוראות פיקוד העורף. נצמדנו לשגרה. יצאנו להפלגה.

בחופשה על הגלים בין איי יוון החברים שלי לימדו אותי להתחיל את היום עם צעידה קלה במעלה ההר. שעה קלה של דופק מואץ. בעיקר בגלל הנוף הקסום וקצת כי אני כבר לא ממש בכושר ארובי.

במרכז הכפר אליו צמודה המעגנה (מרינה) התורנית תמיד פועלת מאפיה ריחנית. אתה תמיד מתקבל בחיוך על ידי החברים בסירה כשבידך שקית מאפים טריים חמימה.

עגנו אתמול בכפר פרדיקה, שומם. מאחז יוני על אי נידח בשם אגינה. הכי רחוק ממטולה וביירות. 80 אחוז מהבתים, נעולים. הכל נקי, הסמטאות מחוטאות, כמעט ואין מכוניות חונות. רק סירות דייגים חלודות שאוכסנו בחצר לפני שנים. כשעוד היו דגים בים ובכפר גרו דייגים, ובמסעדות לא הפסיקו לטגן מאכלי ים ולקצוץ סלט יווני.

אי של סוף עונה. מזג האוויר מושלם. מצאנו מקום עגינה פנוי בלי בעיה על המזח הראשי מול הטברנה. תיירים ללא ילדים, מסעדות ללא תיירים, ומסעדות עם חתולים רעבים המתגעגעים לתיירות יולי אוגוסט של בריטיות נדיבות חובבות האכלת חתולים וגברים יווניים שזופים. חברותיה העדכניות של שירלי ולנטיין השובבה.

את העונג היווני הזה הזמנתי לפני חצי שנה. מיד כשהוכרז שאנחנו כפסע מהניצחון.

עכשיו, דקות לפני העליה למטוס עוד התלבטתי קשות אם זה באמת ראוי לצאת לחופשה ולהשאיר אתכם עם דובר צה"ל לשבוע ימים.

בסוף הוחלט. עדיף להתגעגע אליכם מאשר לבשר לשותפה שלי שהיא צריכה לפרוק את הטרולי. 8 ק"ג של מיטב מחלצות בגדי החוף שנארזו בקפידה לחופשה המיוחלת...

נשוב לכפר יווני נטוש. חלומם של אלפי תל אביבים. מקום נהדר למושבה היברידית תל אביבית. לא ממש קרובה לשדה התעופה. בלי פיתוי לחברים לבקר. כפר, מרינה, שבע מסעדות דומות, בית קפה עם רשת אלחוטית מהירה; בית אבן צמוד קרקע עם חצרונת לריקוד סירטאקי, לנדנדה לילדים וחניה לקטנוע.

לדעתי, לחפצי קניה מהירה - תקבלו פה עודף ממאה אלף יורו אם תמצאו יורש יווני נוגה שההורים שלו נמקו בכפר עד למותם והוא בעצמו חפץ חיים בפיראוס. ( חשוב לציין כי הכותב אינו יועץ נדל"ן ואין לו אף נכס ביוון).

כפר יווני אופייני שאולי יסכימו לקבל כמה פליטים סוריים, עזתים או לבנונים. בחיוך וסימפטיה. אותנו יקבלו רק עם הרבה מזומן ובמחיר נדל"ן  מופקע. במכולת יזכירו לנו עוד הרבה שנים איך התנפלנו על פנינת השלווה והחמלה העזתית ביום חגם ורצחנו את ילדיהם כחלק מהמסורת היהודית שלנו עוד מימי יהודה המכבי; צדיק שגם הוא לא ממש התחבר לאנשים יוונים רכובים על פיל ולבושים בטוגות, שכבשו לנו את בית המקדש.

את מלחמת לבנון השלישי נלחמנו במפרץ הסרוני בואכה האי הידרה. עם עוד הרבה ספנים ישראלים. צעירים ומודאגים. בפסק זמן שלקחו אחרי יותר משנה של אי וודאות וחוסר תיקווה. העברית נשמעת סביבנו, וראינו גם ספינות מפרש עם דגל ישראל מתנוסס על ראש התורן בגאווה.

עכשיו, כשהחליטו בממשלה כי "השלישית" עדיפה על שארית החטופים, יש תיקווה. לשינוי. להכרעה. למהפך. לחורבן של דרום לבנון. גם. בנוסף לחורבננו בגליל ונגב המערבי. אבל בינתיים נזמין פה הערב עוד סלט ציזיקי, טוב כמעט כמו במסעדה היוונית קלמטה ביפו העתיקה. היוונית שלנו.




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...