הבשורות מהגליל קשות, הנכדים מגויסים לקרבי, עיד אל פייג'ר לא מצחיק אותנו, ולשבת בתל אביב ולהמתין בהמולה האורבנית למלחמה הבלתי נמנעת זה לא בשבילנו.
במקום להתכנס לעוד פרלמנט קולני בבית הקפה השכונתי, ארזנו כמה חברים להירגע בין עצי הזית. בין גבינות וירקות חתוכים, לחם טעים טבול ב"שמן קדם" של עופר, ובקבוק יין שנגמר מהר מדי - כך עבר לו יום של טרם מסיק סביב שולחן קק"ל בצל עצי האלון. הכי ארצישראלי שיש.
בעידן שבו שמונים אחוז מאיתנו מסכימים על שמונים אחוז מהנושאים - לא נותר לנו אלא לשבת בשקט המרגיע באחוזת הזיתים הירוקה. הענפים עמוסים כבר בפרי. העצים הוותיקים תפסו עוד גובה מאז הגיזום מלפני שנתיים, המטע המטופח כאילו מחכה לקולות המוסקים וטרטור מכונות הקלטור שמנענעות הענפים בעדינות תקיפה עד שרוב הזהב הירוק צונח ומוסע אחר כבוד בדרכו האחרונה לכבישה בבית הבד עד זוב שמן איכותי.
אז במקום להתווכח על עשרים האחוזים הנותרים - קיבלנו הסבר על שמן זית לא איכותי. שמן זית בכאילו. שמן זית המשווק בארץ לאחרונה שעל התווית שלו מודפס, ירוק על גבי זהוב, שהוא באמת מכיל עשרה אחוז שמן זית. השאר זה שמן קנולה. יצירה כימית עשויה מלפת שהתכונה החיובית העיקרית שלה לבד מהמחיר היא החומציות הנמוכה.
הכבישה הראשונית בבית הבד מוציאה מהזיתים כעשרים אחוז ממשקלם כשמן זית איכותי. אחרי זה אפשר רק לקלקל השמן. לדלל בשמן קנולה למשל, לנסות באמצעים כימיים להפיק עוד שמן מהפחת הראשוני או סתם לכתוש את הזיתים שלא מיד אחרי המסיק אלא אחרי ששכבו באכסון מספר ימים במחסן הלא מאוורר.
כמו ביין גם בשמן, יש טעמים שונים התלויים בסוג הזית. חדי החייך יודעים לזהות את הארומות והטעמים המיוחדים של כל זן. כמו שיש יין בטעם של נגיעות פרי או ווניל כך בשמן אפשר להתפלסף בטעימות ולדבר על נגיעות זעטר ואזוב בסוף הטעימה. עלק מומחה לשמן.
יש שמן זני טהור, יש שמן דו זני שכבר נקרא שמן בלנד. ויש שמן טעים. כמו בוויסקי.
אז מתוך השקט בין הזיתים החמודים שעל העצים בימיהם האחרונים, טבלנו פת בשמן איכותי ששרד במטבחה של תמי ממלאי תשפ"ד. מהללים את הטעם ושמחים לשמוע כי השתא תהיה שנה ברוכת פרי לאנשי הזית. מי ייתן ויהיה לאנשי הזית מספיק כוח אדם למסוק את כל הפרי.
אצל ערבי הגליל מקובל לעשות בסוף הקיץ גיוס משפחתי כולל. הם קוראים לזה "מילואים". במושב של עופר, מילואים זה על באמת מילואים. ביחוד כשיש לך ארבע בנות מטופלות בנכדים עסוקים וחתנים בהייטק שלא ממש מאוהבים בעבודה המזמינה השכמה כל בוקר בארבע וחצי.
אז קבענו כי החברים יגיעו שוב. למסוק ולהזיע. בענף הזה אין בעצם שמן זית AI. אגלי זיעת המוסקים התל אביביים מוסיפה ארומה לטעם השמן הכפרי האמיתי.
צילום - שלומי ו-DALLE-3 AI
תגובות