דילוג לתוכן הראשי

השביעיה הפותחת

 


התפנה לכם יום בחיים? קחו לכם פסק זמן בעיר הגדולה. וממני קבלו חמש   המלצות על מקומות שאהובים עלי כשאני לבדי, עם ליידי ד. או עם חברים. בילוי אורבני עם ערבות מלאה.

6:45: טיילת הצוק

השמש רק מבצבצת בקצה בצפון מערבי של תל אביב. זמן מושלם להתחיל בצעדת בוקר בפארק הכי יפה של העיר. הטיילת שבטח תיקרא על שם חולדאי, אחרי שיגיע ל-120. הטיילת היורדת מחוף הצוק הדרומי בלב שמורת הטבע על שפת המצוק עם נוף חופי מדהים עד לנמל יפו.

8:30: קפה ומאפה

ברמקולים כבר מתנגנת רשימת ההשמעה של הבוקר. בלוז, ג'אז ואמריקנו עם חלב קר בצד בקפה מימי-נונו בלב נווה אביבים. הצעות לבילוי נלווה: פרלמנט הוותיקים, מאפים הטריים, התכנסות אימהות אחרי הפקדת הזאטוטים במסגרות, החבר שיסביר על ההשקעה הכי טובה היום בשוק ההון. ואפשר גם סתם להקשיב להללויה של לאונרד כהן שמתנגנת ברקע.

10:00: "אנו" הישראלים

בית התפוצות, ששינה את שמו ל"אנו", הוא המוזיאון היהודי הכי אינטראקטיבי ונגיש שיש. מקום נהדר לארח חברים מחוץ לעיר וקרובי משפחה מחו"ל. אני יכול לבקר בו עוד ועוד, ובכל פעם לומד משהו חדש על עצמנו, הישראלים. טיפ: קחו מדריך שישדרג לכם את ה"אנו" או היצמדו בנימוס לקבוצות המודרכות. עוד התנהגות ישראלית טיפוסית.

 

11:30 :  קובה בלוינסקי

אני לא ממוצא עירקי. מה שלא מפריע לי לאהוב תבשילים שמקורם במטבח הבגדדי. כמו ב"קובה של אבי" בלוינסקי 63. בין חנויות התבלינים ומול דוכן הבורקס ובוטיק החלווה – מבחר מנות קובה. בטעם סלק, חמוסטא, דלעת, במיה, סולת, מטוגנת או במרק, מתוקה או חמוצה, על אורז לבן וסלט ירקות קטן בצד, עם או בלי אמבה, צמחונית או במילוי נדיב של בשר – והכל עם הרבה שמן להבטחת הצרבת וייסורי המצפון. ארוחת צהרים קלה וזולה, לפני פינוק האולטימטיבי בצהרי היום לאוהבי השוקולד – אספרסו ארוך עם עוגת בראוני שחיתות  ב"סוויט בוקס אמריקן בייקרי" שממול.

13:30: עסקית משתלמת

למי שמעדיף שולחן ערוך על ארוחה בספסלים במדרחוב לוינסקי אני  ממליץ על ארוחה עסקית ב"מיטבר" בשדרות ח"ן פינת פרישמן. אל תפחדו מהמפות הלבנות, יש כאן עסקית בשרית מצוינת, משתלמת ביותר, עם יין ואווירה של חו"ל בשכונת נעוריי. הבעיה היא רק החניה, למי שמעקש לא להגיע בתחב"צ.

18:00: שעה שמחה רומנטית

אחר צהריים תל אביבי בואך הפי-האוור שמתחיל בדרך כלל בשש בערב. הזדמנות לחזר אחרי האישה ולהעיר את הרומנטיקה בבר 'נורדר' בדיזנגוף פינת נורדאו. מקום תל אביבי מועדף בשעות פוסט שקיעה. דרינק כפול,  נשנושים עם מישהו אהוב ואתם מסודרים. 30 אחוז הנחה על המשקאות והתפריט בין חמש וחצי לשבע וחצי.

מבקרי המסעדות המקצועיים לא התלהבו מהתפריט. אני כן.  גם נעים, גם טעים ואת האופנוע מחנים על המדרכה מול השולחן.

 15:00 בונדינג עם הנכד.ה

הצעת ספישל עם נכד.ה בעיר הגדולה - נכנסים  לרכבת הקלה. חוויה ראשונית לחלק מהנכדים. מומלץ לשבת בקרון הראשון. יורדים ועולים במספר תחנות:  כמו ארוחת בוקר בשוק הפשפשים ביפו, גלידה טעימה בשרונה לב העיר, סיור בקניון פתח תיקווה בקצה השני של הקו - והכל בשקלים בודדים למסע הכרות ראשוני שעוד יסופר רבות  בתולדות המשפחה.

20:00 ; זריחת הירח על תל אביב

בילוי חינמי, רומנטי, שתודו לי עליו – סביב אמצע החודש העברי, כשהירח במלוא אונו, מצאתי אם מביאים  בקבוק יין איכותי מהבית וחולצים אותו עם עוד זוג חברים על ספסל במדרכת הטיילת (בפינת וייז ורוזנפלד) המשקיפה מעל גני התערוכה, מתגלה לכם נוף אורבני מדהים של העיר הלבנה. תביאו גם רמקול נייד קטן עם הדייר סטרייט ברקע – ובסוף הערב תתקשרו להודות לי.







תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...