דילוג לתוכן הראשי

הכינו את החליפות - מועד ב' לאנדרואידים ולמי שהיו עסוקים במועד א'.

יש לי חבר.
 התחלה טובה לסיפור קצר. חבר טוב. התגייסנו יחד. הכרנו בתור לחיסונים בבקו״ם, התחלה די כואבת, אבל ההמשך דווקא יצא מרתק. אחרי קצת יותר משנה הוא הודח מקורס הטיס. קורה. לא סוף העולם, רק סוף החלום בגיל עשרים.

את כנפי הטייס שלו הוא קיבל בערך חמישים שנה אחר כך. מתנת יום הולדת לעצמו. קורס טיס פרטי בפלורידה. האמת? הבן אדם יכול להרשות לעצמו. גם את הקורס, גם את המטוס, וגם את העובדה שיש לו טייס פרטי למטוסי החברה שניהל. סוג של סגירת מעגלים מאוחרת. אותה שימחה רק אחרת, אבל עדין מועד ב׳.

השבוע הוא מתקשר אליי בענייני דיומא. קצת פוליטיקה, קצת ביטחון, קצת תל אביב בואך רמת גן של פעם, כל הדברים שגברים בגילנו מדברים עליהם כדי לא לדבר על בדיקות דם. בסוף השיחה הוא אומר לי כבדרך אגב: “תגיד, אתה יודע שכבר חודש אני לא מצליח לקרוא את הפוסטים שלך?”

פה כבר נהיה שקט. מסתבר שבטלפון שלו המסך נחצה לשניים. צד ימין ריק לגמרי, צד שמאל עם משפטים חתוכים. כמו מסמך מודיעיני שעבר צנזורה כבדה במיוחד. אוי. צער גדול. איך לא שמעתי על זה קודם?

בדיקה מהירה עם עוד חברים העלתה את גודל האסון:
 “כן, הייתה בעיה…”
 “הסתדרנו דרך האתר…”
“במחשב הנייד רואים מצוין…”
 “באייפון אין שום בעיה…”
“זה רק באנדרואיד…”

ובקיצור, הלך עליי. מתוך שמונת הקוראים הקבועים שלי, בערך מחצית נפלו חלל לנפלאות הטכנולוגיה, האפליקציה וה-HTML. מספיק תקלה אחת קטנה, ואתה מאבד חמישים אחוז מהרייטינג הארצי.
 תודה חבר.

בעזרת בית התוכנה הצמוד אליי - ג׳מיני ושות׳ - התקלה אותרה ותוקנה. לא תאמינו איך בוק מחשבים מהפקולטה למדעי החברה כמוני שולט פתאום ברזי ה־HTML, CSS ותיקוני באגים כהרף עין. עוד רגע אני פותח סטארט־אפ ומגייס סבב השקעה.

אז בימים הקרובים אעלה מחדש כמה מהבלוגים התקולים. אם אתם פותחים לינק והתוכן מוכר לכם, סימן שאתם אנשי אפל, או שקראתם מהמחשב. במקרה כזה אפשר לסגור. זה חומר ממוחזר מלפני חודש. מצד שני, אם הטקסט לא מוכר לכם בכלל, ואתם לא על אנדרואיד, כדאי אולי להתייעץ עם רופא המשפחה בנושא שיטיון בשלבים מוקדמים.

להלן הלינק לקטע הראשון: https://972tlv.blogspot.com/2026/05/blog-post_25.html

שלומי אבידר

לוגו

מוקדש באהבה לשמונת הקוראים הקבועים שלי, ולעוד כמה שהגיעו במקרה ונשארו עד הסוף, מעריך את זה.

שלומי אבידר

משנת 1985 ב"מעריב" ועד לאחרונה בידיעות תקשורת במוסף סוף השבוע של תל אביב ורמת גן עליו השלום. הגיגים וסיפורים קצרים אך ממוקדים בנושאי אקטואליה, רומנטיקה, הורות, רעות ובעיקר זוגיות בגיל בו אנחנו כבר יודעים הכול, ועדיין פתוחים לשתף ולהתרגש.

אהבת את הפוסט? אפשר, מומלץ וגם רצוי לשתף כאן בלחצן הבא. תודה רבה!

תגובות

‏אנונימי אמר/ה…
עכשיו אפשר לקרוא בקלות בלי לעשות מיני טריקים
‏אנונימי אמר/ה…
שמח לבשר לך שאני הקורא
התשיעי שלך.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

המימד הרביעי

בצילום - 45 שנים מול מסך המכ"מ רגע לפני שאתם שוקעים בקריאה - אזהרה. הפעם זה קצת ארוך מתמיד, טכנולוגי מתמיד, וכהרגלי, הכי אישי שיש. על כמה זה מעניין וישראלי אני בכלל לא מדבר. אלו החיים שלי במשך 45 שנה: בקר טיסה ישראלי. אז אם לא מעניין אתכם איך מטוסים לא מתנגשים בשמיים, איך לא נגמר להם הדלק רגע לפני הנחיתה, ומה עושים ביחידת הבקרה בשניות שבין אסון תעופתי לבין אירוע שהופך ל"כמעט ונפגע" - יאללה, דלגו הלאה. בשבוע הבא בטח אכתוב שוב על בתי קפה בתל אביב או על הכיף שלנו עם הנכדים במסיבת טבע בנחלי הגליל. אבל אם נשארתם, בואו נדבר קודם על הבסיס. מיהו בכלל פקח טיסה? עברית שפה קשה. מה שבאנגלית נקרא Air traffic controller, התפצל אצלנו לשני תפקידים שונים. פקח הטיסה בשדה התעופה יושב במרומי המגדל ואחראי על המטוסים בסביבה הקרובה למסלולים; ובקר הטיסה יושב מול מסך מכ"ם ומנהל את התעבורה האווירית במרחב שבין השדות ובפרוזדורי הטיסה הבינלאומיים. זהו, עשיתי לכם סדר. אני הייתי בקר טיסה. מטוסים אמיתיים ראיתי בעיקר בדרך לחופשה בחו"ל. בעבודה השוטפת המטוסים היו עבורי "בליפים" זוהרים ...