סיפורי אבי דר

יום שבת, 29 באפריל 2023

ורק מאיר נשאר אופטימי וצעיר

מאת אבי דר סיפורי אבי דר

שלח באימייל BlogThis!‏שיתוף ב-X שתף אל פייסבוק ‏שתף ל-Pinterest

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רשומה חדשה יותר רשומה ישנה יותר דף הבית

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

Follow

חפש בבלוג זה

רשומות פופולריות

מיומנה של קצינת נפגעים במיל׳ אופטימית

סרן במיל ע. היא תל אביבית בוגרת תיכון אליאנס וכיום סטודנטית שנה א' במדעי הרוח בירושלים. פעילה בתנועת המחאה והיום – מסיימת בחינות סוף...
"החגב המסטול" - פרלמנט תעופתי בן 25 שנה

אף פעם לא רציתי להיות טייס. גם בקורס טייס, באזורי התרגול בתא מטוס הפוגה מגיסטר, בין הלופ לבארל רול, חיכיתי לנחיתה. למזלי המדריכים שלי עז...
קיוסק גינת דובנוב

מכירים סוכריות מחליפות צבעים? חופן כדורי סוכר צבעוני שככל שמצצת אותם – השכבה החיצונית נמסה ונחשפה שכבת סוכר צבעונית חדשה, מתוקה יותר. כל סוכ...
יום הזיכרון 2024

יום הזיכרון 2024 ההורים של מאיר התנגדו. אבא שלו הטיל ווטו ומאיר לא הוציא בגיל 16 רישיון על אופנוע ביחד עם כל החברים בתיכון. פחדו על בן הזק...
סוף עונה

היה לנו מזל גדול. נולדנו בזמן הנכון, חיינו בזמנים הנכונים, ועכשיו נגמר חלון הזדמנויות הזה ולא ברור עד מתי נהיה פה בכדי לראות עד כמה הצאצאים...
בוקר טוב איכילוב

שומר נפשו ירחק. בתי חולים הם רק לחולים. ולצוות כמובן. חדר המיון הוא שער הכניסה לחוויה שלחלק המשתתפים היא גם סופנית. ביקור שרצוי לוותר על...
את צודקת

לבד משלום ובטחון במזרח התיכון, אין דבר יותר חשוב משלום בית. הבית שלנו. אם יש משהו שיכול להעציב אותי, זאת מריבה ביתית מיותרת. מילים קשות. ט...
החכיין המטרוסקסואלי התל אביבי המצוי

לפחות חצי מהחברים שלי היו מוכנים להתחלף איתי. כל השאר פשוט לא מבינים איזה אוצר מצאתי. גם אני. לפעמים . אחרי משפט שכזה – אני יכול לכתוב כ...
בחזרה לככר הדמעות

אבי קנה לי מתנה ליומולדת 16 - טוסטוס. הגרסה הכחול לבן מתוצרת ICM שבקיבוץ צרעה, יעני אופנוע אבל רק חצי כוח סוס, מנוע זקס גרמני, שילדה ציוני...
הפוך דוד, הפוך!

בין פרישמן לבוגרשוב, על החול מול המדרגות עליהם יושבים השבוע צעירים, עם לפטופ על הברכיים, מתחממים בשמש של פברואר מול פסלו המשופץ של הרוה...