יש לי חבר. התחלה טובה לסיפור קצר. חבר טוב. התגייסנו יחד. הכרנו בתור לחיסונים בבקו״ם, התחלה די כואבת, אבל ההמשך דווקא יצא מרתק. אחרי קצת יותר משנה הוא הודח מקורס הטיס. קורה. לא סוף העולם, רק סוף החלום בגיל עשרים. את כנפי הטייס שלו הוא קיבל בערך חמישים שנה אחר כך. מתנת יום הולדת לעצמו. קורס טיס פרטי בפלורידה. האמת? הבן אדם יכול להרשות לעצמו. גם את הקורס, גם את המטוס, וגם את העובדה שיש לו טייס פרטי למטוסי החברה שניהל. סוג של סגירת מעגלים מאוחרת. אותה שימחה רק אחרת, אבל עדין מועד ב׳. השבוע הוא מתקשר אליי בענייני דיומא. קצת פוליטיקה, קצת ביטחון, קצת תל אביב בואך רמת גן של פעם, כל הדברים שגברים בגילנו מדברים עליהם כדי לא לדבר על בדיקות דם. בסוף השיחה הוא אומר לי כבדרך אגב: “תגיד, אתה יודע שכבר חודש אני לא מצליח לקרוא את הפוסטים שלך?” פה כבר נהיה שקט. מסתבר שבטלפון שלו המסך נחצה לשניים. צד ימין ריק לגמרי, צד שמאל עם משפטים חתוכים. כמו מסמך מודיעיני שעבר צנזורה כבדה במיוחד. אוי. צער גדול. איך לא שמעתי על זה קודם? בדיקה מהירה עם עוד חברים העלתה את גודל האסון: “כן, הייתה בעיה…” ...
עונת החתונות נפתחה רשמית. ספירת העומר עוד רגע מאחורינו, והזוגות הצעירים יכולים להתחיל לספור את הצ'קים. האירוע הכי משמעותי בחייהם קורה ממש עכשיו. חתונה. הרגע שבו הבחירה הכי חשובה שלכם מקבלת חותמת רשמית, תאורה סגולה, עשן מלאכותי ושיר כניסה של עומר אדם. או שלא. ובמקרה הפחות מוצלח, נתראה בעוד כמה שנים על מדרגות הרבנות. הבחור שישב לידי בשולחן של חברי הורי הכלה סיפר שזו החתונה השישית שלהם בתוך שבועיים. בצד השני ישב זוג שחיתן את הבת ערב קודם, ומחר כבר מוזמן לאירוע נוסף. מזל טוב. לפי השיחות סביב השולחן הבנתי שקשה היום למצוא תאריך פנוי לחתונה בשנה הקרובה. הדור שנשאר בארץ, למרות הכול, עדיין רוצה להתחתן פה. למסד קשר. להקים בית. אבל אם אתם מתעקשים על אולם מסוים, גן אירועים עם עצי זית מוארים או די.ג'יי שמגיע עם המלצות מהטקטוק, בואו נהיה ריאליים. מאי 2027 הוא התאריך הקרוב עבורכם. או קפריסין. כמי שחיתן כבר כמה ילדים, השתתף במאות אירועים, ועמד בעצמו מתחת לחופה יותר מפעם אחת, אני יכול לדווח שמדובר עדיין בערב מרגש. כולנו מגיעים יפים. עם בגדי חג. חולצות מכופתרות. נעליים שמתאימות לר...