לאבו שאהין יש סכין ענקית. מפחידה. מעוקלת. עם ניסיון מצטבר של 260 שנות חיתוך בשר. בדוק. יש לו קושאנים עות'מניים על זה עוד מימי הסבא רבא-רבא בריבוע שלו. אבו שאהין הוא עוד אחד שטוען למלכות ירושלים. ליתר דיוק מלך הקבב.
איש יקר, חייכן, מתחבק עם הלקוחות, שאבותיו כנראה כבר הכינו קבב לכנעני וליבוסי, והיו לבטח מכבדים את חיילי נפוליאון, אילו רק טרח לעלות ולכבוש את ירושלים. אם אתם נכנסים בשער יפו וממשיכים כל הדרך ישר בירידה עמוסת החנויות לתיירים, מגיעים לפינת רחוב הקצבים, ושם כבר עם הריח תפגשו את החיוך של אבו שאהין. מורי הדרך בחרו בו כקבב הכי טוב בירושלים. לא שיפוד בפיתה במחיר 12 ש"ח כמו שמציעים המתחרים. אצלו זה ארוחת קבב עם סלטים מזרחיים, כשהקבב על טהרת בשר הכבש, עם בצל מטגן וצנוברים שיוצרים קציצה עגולה ודחוסה, בטעם שונה מהמוכר לנו בגוש דן.
אצלו סיימתי יום כיף עם חברים. טיול בקטנה, בירושלים האהובה. לא משנה באיזה כנסיה אתה מתחיל ועל איזה קדוש אתה מברך - תמיד זה נגמר בקבב וקנאפה. יום של שמש וחיוכים, בו הבנתי שלאבשלום המקראי אין כל קשר ל"יד אבשלום", לקבר זכריה אין כל קשר לנביא, ובכנסיית גת שמנים אין באמת עץ זית בן אלפיים שנים מתחתיו ישבו ישוע ותלמידיו בערב המשפט.
כשהולכים עם מדריך טיולים מוסמך - הרבה מיתוסים נמחקים, אבל מצד שני אפשר ללמוד ולהתאהב מחדש בניחוח הירושלמי עם ארומת נצרות, אסלאם וכמובן - רבותינו שזבחו הקורבנות על הר הבית הרבה לפני שמוחמד בכלל ידע לומר "אללה אכבר!"
מאמי, בפעם הבאה שאתם מתעוררים בשבת בבוקר ללא תוכניות - ירושלם מחכה לכם.
קבב קצוץ עם סכין אימתנית בטעם של עוד!
תגובות