עוזי ואני חברים, ואין לי עוד הרבה אנשים שמכירים אותי כל כך הרבה שנים. עוזי חוגג השבוע יומולדת 70, אז תעשו בעצמכם את החשבון כמה שנים אנחנו מכירים.
עוזי היה בן יחיד, ואותי ההורים לא ממש ספרו. עוזי היה הילד החכם של הכיתה, ואני תמיד קבלתי עובר בקושי את המבחנים; לעוזי היו משקפיים ואני ידעתי איפה לעמוד בתחתית גרם המדרגות בבית הספר בזווית הנכונה לראות את מקסימום אורך הרגלים של הבנות שלקחו את אופנת המיני עד לקצה, במובן החרמני של הקצה. עוזי הלך איתי לכמה פעולות בצופים, שיחקנו סטנגה בחצר בית הספר בששי אחר הצהרים, ולימים גם הראה לי אצלו בבית את הניסים שקורים בחדר החשוך עם פילם, נייר צילום וכמה נוזלים כימיים שבעזרתם הדפסנו כמה תמונות אמנותיות, עאלק.
בבית של עוזי דיברו עברית תקנית, בשקט, ובסלון היו הרבה ספרים מסודרים על המדפים. אצלנו בבית כמעט ולא דברו. בעיקר כעסו והספר הכי קריא היה "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי"...
חברי עוזי לא ממש התגייס איתי לצבא, כי בגלל חוכמתו צה"ל העדיף אותו כ"עתודה אקדמאית" בפקולטה למתמטיקה ואני הייתי חיוני בבית הספר לטיסה. עוזי היום פרופסור למדעים מדויקים ואני - חבר של הפרופסור, שהוטס מביה"ס לטיסה בנסיבות של שיקולים דמוגרפיים. בכדי לא לגרום לאסון תעופתי וצמצום אוכלוסייה איכותית, המדריכים החכמים שלי העדיפו שלא אטוס, ובכך נמנע אסון כבד.
עוזי ואני ביחד כמעט 70. הוא בחר לגור במרילנד, אני לא. הוא מרבה לבקר אותנו, מקפיד שניפגש בכל ביקור ונעלה זיכרונות ולא חוסך ממני את פרשנותו החריפה לגבי מצבנו הפוליטי הרעוע, כפי שזה נראה משם.
עוזי הוא חבר, ואני בטוח כי אם וכאשר נפסיד בפרעות תשפ"ג המתלהמות סביבנו, נוכל לקבל במרתף ביתו בארה"ב מקלט זמני ביום בו נזדרז לנתב"ג, ונבין כי הילד הכי חכם בכיתה צדק. כנראה שבפונקציית הנוחות/הישרדות הנגזרת החמישית, ארה"ב עדיפה על TLV.
כרגיל עוזי חוגג 70 כמה חודשים לפני. בעוד שלושה חודשים הוא מגיע ארצה עם בקבוק ויסקי איכותי.
ביחד, נשתה לחיי הגננת עדה!
תגובות