רק זוג אחד מכל ארבעה זוגות שורד את המסע.
1:3.
זה הסיכוי שלכם לזוגיות ארוכת טווח.
קצת מדכא, לאור הנדרים, ההבטחות, הברק בעיניים, ההשקעה הרגשית והחסכונות משנות חייכם המאתגרות – זה לא באמת עסק מבטיח, הזוגיות הזאת. אולי עדיף להשקיע במשהו יותר סולידי עם סיכוי הצלחה יותר גבוה. עלות מול אדרנלין וכיף. באנג'י?
אפשר להתווכח על המספרים. החיים זה לא סטטיסטיקה.
כן מאמי, אפשר לשפר את הסיכוי האישי של זוג ספציפי, את בהחלט צודקת; ברור שאם בא לַך להיות שק החבטות הקבוע שלו, אז אולי תשרדי קצת יותר – אבל בגדול, בלי אלימות או סטוצ'ים, רק בגלל שזה לא באמת זה והועיל והפורמט מאפשר לכל אחד מהצדדים לצאת מהמרוץ כשבידו כתובתו והכבל המאריך, רק אחד מכל ארבע מגיע לחתונה של הנכד עם הסבתא המקורית שלו.
כמו שנאמר אחרי ארוחת פשטידות בברנץ' חג שבועות האחרון, הזוגיות היא האלטרנטיבה הכי טובה העומדת בפנינו. אלא אם אתם מפרדס חנה והצטרפתם לקבוצת פוליאמורים מאושרת, למסע רגשות מאתגר בחיפוש האושר הפנימי שלכם, בין חדרה לאום אל פחם.
אהבה ואוכל. השאיפה שלנו לזוגיות מושלמת וגיזרה מהממת. לאכול את החיים, לטרוף את התפריט, לחיות ללא חשבון, לאהוב עד אין קץ שוב ושוב, לנשנש עד שמתפקעים. ברגשות ובהיקף החגורה. בשני קצוות תחום העונג האלו, הסיכוי להגיע לשובע, קלוש. אבל אנחנו לא מוותרים. מנשקים ולועסים. לא ביחד כמובן.
מסיבת אסרו חג, כל חג בו אנו מארחים את צמחוני כל העולם שהתלכדו במשפחתי, ולא לשכוח את ב. הטבעונית. לקט כל עוגות הגבינה, הפשטידות והבלינצ'ים שנשארו לנו מארוחות החג המשפחתיות, חלקם נטולי גלוטן, רובם נטולי טעם, וכולם מתאימים לתפריט "אבא חטוב" ביום הפינוק השבועי שלו. ירקות ומאפים. הרבה קמח לבן שנאסר עלי למאכל בקדנציה הקרובה, שולחן ללא בשר/עוף, הרבה פסטה והדגים היחידים שהיו על השולחן היו מלוחים וטעימים ביותר.
1:3. ממש פסימי. הייתי בזה. אצלי זה היה 1:1, אולי רק בגלל שהבנתי כי להתחתן פעם נוספת יהיה כמו "להחליף חדרים על הטיטניק" והלכתי על פרויקט שינוי מבפנים של מערכת ההפעלה של החתן במקום להחליף כלות חפות מכל חטא, לבד מזה שבחרו בי.
ואיך זה מתחבר, הארוחה של הצִמחו-דג לפיזוז הכמעט בלתי נמנע על מדרגות הרבנות?
האופטימיות. אני יושב לשולחן, עמוס סלטים, ממרחים, מאפים והפתעות שהושקעו בהם מיטב האנרגיות הקולינריות, כולל סלט שהכנתי במו דמיוני ואצבעותי החתוכות, ומתגעגע למשהו אחר, שישמח אותי באמת. מנה מנה. עם פחמימה נוטפת שומן לצד חלק עסיסי ומשויָש, נתח מייצור שהיה חי עד לאחרונה, עד שנפרס והועלה על הגריל.
סקס, אהבה, פינוק, גרגרנות וחמדנות. תאוות ישנות לעונג שבטח לא יעשה לי טוב, לבטח יגרום לי ייסורי מצפון, לבגידה בערכים עליהם נשבעתי לאחרונה, יפגע בבלעדיות שהבטחתי לאחת והיחידה וגם לסלט החסה והפחמימות הלפטיניות המשעממות, ולאירועי בגידה קטנטנים שגם פה – סיכויי ההצלחה שלי לשמור על זוגיות מושלמת עם התפריט המוגבל נוטים לפחות מחמישה אחוזים.
בדיאטה יש לנו סיכוי הצלחה של חמישית מסיכוי ההצלחה באהבה לנצח. ועדיין אנחנו פוצחים בדיאטה חדשה בכל שני וחמישי. האופטימיות האנושית בתפריטי החיים תהרוג אותנו ברכות, כמו התזמורת שניגנה על סיפון הטיטניק הטובעת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה