דילוג לתוכן הראשי

צבעים של תיקווה




























           

 

אם ניתזת לכם טיפת צבע, מנגבים. שתי טיפות - אפשר כבר לעשות מזה ציור. אם נשפכים לכם 1800 ליטר צבע על הבית - אתם אומן דרוזי מקורי ומוכשר ברמה בין לאומית. סאם חלבי, ילד מהכרמל הדרוזי, שגדל על ברכי אימא אוהבת ומוכשרת, שתפרה ועיטרה במכונת התפירה זינגר שלה את המטפחות הלבנות המעטרות את ראשי הנשים הדרוזיות המסורתיות (נקאב) וזרמה עם נטייתו של סאם לצייר בחדרו במקום לשחק עם החברים בחצר כשאר הנערים.

בדליית אל כרמל עומד "בית הצבעים", בית הוריו של סאם אותו צבע ברסס נתזי צבע, בעזרת חברת ניר-לט, והביקור בו חוויה צבעונית. סאם יוצר בהתזת כתמי צבע. "שליכטות" מטווח קצר. מקורי ומלכלך.

סגנונו ייחודי, שזוכה לביקוש מוערך אצל חובבי אמנות בחו"ל, והביא רווחה כלכלית למשפחה. סאם הוא גם תל אביבי אשר בחלק מהשבוע הוא גם גר ברמת אביב כשהוא לא מבקר אצל לקוחות בעולם. את היצירות שלו הוא "מתיז" בביתו שבכרמל. שם אפשר לפגוש אותו אם יתמזל מזלכם, כמוני.

לחלבי עוקבים רבים במדיה החברתית. לסרטוני הטיקטוק שלו עשרות מיליוני צפיות בכל שידור. הוא מככב בסרטונים בעצמו לבוש בחליפה מנוקדת צבעים, בקליפים צבעוניים רבים שלו. הוא בהחלט שיחק אותה במרחב הדיגיטאלי.

                                      

בשנים האחרונות הוא נחשף גם בתל אביב. לאחרונה במיצג אומנותי בכיכר החטופים שם צויר על קיר צבעוני צהוב - עכשיו! בקריאה לשחרור החטופים. במיצג נוסף על הרחבה הוצגו 132 יונים צהובות, כמספר החטופים שהיה ידוע אז. שיתוף הפעולה של סאם עם ניר-לט שתספקים את הצבעים בנושא החטופים ברור. המפעל בקיבוץ ניר עוז נשרף ונפגע קשות בפרעות תשפ"ד.

בביקור ב"בית הצבעים" שבדליית אל כרמל רואים כהקדמה סרט המציג את האומן ומשפחתו. ילד שנולד אחרי תשע אחיות. הוא כמובן הנסיך של המשפחה ואהב יותר מכל דבר - לצייר ולהקיף עצמו בצבעים. כאשר הבית התרוקן אחרי מות הוריו ונישואי אחיותיו - מימש את חלומו. את סגנון נתזי הצבע שהיו רק בחדרי עבודתו, העביר לכל החדרים; לגג הבניין המעוטר בעשרות יונים בצבעים שונים, סירה צבעונית במרפסת העליונה, והרבה פרחים צבעוניים בגינת הבית. הוא לא חסך בצבע. התמונות שבחלקן רב ממדיות בצבעים שמחים, המייצגים הצבעוניים בפינות הבית, שימחו אותי כמבקר שלא מרבה לבקר בתערוכות ציור. כשפגשתי לגמרי במקרה את סאם בתום הסיור, שמחתי לשתף אותו בדעתי הבלתי מקצועית- וואוו!

אחרי כמה שאלות בנאליות על היצירה שלו, אני כתל אביבי סקרן, לא יכולתי להתאפק ולשאול אותו - "אתה קבלת את בית הוריך, ומה עם תשעת האחיות שלך?"

מסתבר כי אצל הדרוזים מקובל כי רק הבנים יורשים את ההורים. הבנות זוכות לקבל את ירושת בעליהן בלבד. אבל סאם מחייך ומרגיע אותי. לאור הצלחת המכירות בחו"ל של יצירותיו, הוא פנה לאחיותיו ופיצה אותן בנדיבות והרכוש חולק באופן שווה, למרות שהדודים הדרוזים שלו לא כל כך אהבו את המהלך האנטי מסורתי .

בשנה הקרובה תיפתח בתל אביב תערוכה מציוריו, עכשיו הוא מציג במוזיאון בדיסלדורף שבגרמניה, ואולי יום אחד גם האוצרים במוזיאונים הישראליים יכירו בו כאומן ישראלי שגדל כצמח בר צבעוני בכרמל הדרוזי.

חלבי לא המציא את ג'אנר טפטופי הצבע. האומן האמריקאי ג'קסון פולוק נודע בציורים המטופטפים עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת. אחד מציוריו קבע בזמנו שיא במחירו - 140 מיליון דולר עבור קנבס מושפרץ.

הפרויקט הגרנדיוזי הבא של סאם יהיה בשיתוף עם מוזיאון חיל האוויר בחצרים. אחרי ש"צבע" את המודל האחרון של מרצדס בתצוגה שעמדה בקניון רמת אביב - סאם עומד לצבוע כנראה דגם מוזיאוני של מטוס F-15. עיטור כנפי המטוס בנקודות של צבע שאולי יבלבלו את הכטב"מים. זה יהיה צבע אבסולוטי של עליונות אווירית.

סאם מדבר ונשמע תל אביבי. מגדיר עצמו כאיש שאינו דתי ולא מקפיד על כל הלכות הדת הדרוזית, על כן אל תתפלאו אם תראו אותו בבר השכונתי בתל אביב עם צ'ייסר ביד. רק תיזהרו שלא יתיז עליכם קצת צבע.

 

אשתי דליה בתמונה עם האומן. הנעלים שלה צבעוניות מהבית. בניגוד לסאם, שאצלו כל נעל היא אמנות יקרת ערך.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כבוד הרב-קו

  שמונה בבוקר: כשהגריאטרי המכני פוגש את דוקטור ליאור שמונה בבוקר. שעת השיא התל אביבית. מיד תהדהד התרועה במסגרות החינוכיות הרלוונטיות. מעונות, גנים, חטיבות, והתואר השלישי נדחסים אל מערכת האל-חינוך העירונית, אחרי עוד ערב של יוטיוב במסך הקטן מתחת לשמיכה. שמונה בבוקר היא גם שעת הפתיחה במוסך האהוב עליי, לטיפול במחלות הזקנה של הקטנוע הסיעודי שלי. יצירה מכנית נפלאה לזמנה, גרוטאה טכנולוגית מקרטעת עכשווית שאני לא בטוח שמיטב מדעני אימפריית סוזוקי היו גאים בה. קטנוע ה"בורגמן 400" נחשב בזמנו לחתיך שבחבורה, והיום הוא גריאטרי המשתעל בכל צומת; נגמרת לו הנשימה במהירות תשעים, ותצרוכת הדלק שלו כמו טנק צנטוריון על מנוע לא מתואם. מרפאת "אשפוז יום" לדו-גלגליים אם אני מגיע כמה דקות אחרי שמונה, הלך עליי. ליאור לא יקבל אותי, גם אם תאמתי מראש. תמיד יהיה קטנוען במצב נואש יותר. טור המשתעלים והמשתנקים כולל נפגעי פלסטיקה מהחלקה, שבורי ידיות מנפילה, שליחים החייבים את קטנועם בתנועה, ודו-גלגליסטים חובבנים כמוני. אנחנו שמחזיקים את הכלי כסמל נוסטלגי לימי הנעורים וכאמצעי מילוט 669 מימי עומס ת...

צלילים של אהבה – בלב תל אביב

    צלילים של אהבה – בלב תל אביב מסלול רומנטי בין הבתים, הסיפורים והאהבות הגדולות של תל אביב הקטנה .   ביום חם במיוחד באוגוסט יצאנו לסיור רומנטי בלב תל אביב. חבורה אמיצה של חובבי נוסטלגיה, שלא נרתעו מהלחות, הצליחה למצוא חניה ליד פרישמן–דיזנגוף, וסמכה על המדריכה שתכיר לה, באווירת ט"ו באב, את סיפורי האהבה של ידועני תל אביב מראשית המאה הקודמת. משלונסקי ועד יפה ירקוני, מאלכסנדר פן החתיך ועד סשה ארגוב – פקיד הבנק שהלחין פזמונים בערבים. ארגוב חי חמישים שנה של זוגיות מאושרת עם אשתו נוסיה, פסנתרנית מוכשרת בעצמה . את הקבוצה הובילה אביבית, חוקרת מגדרית ומורת דרך ותיקה, שלקחה אותנו בין הבתים שבהם גרו אנשי הבוהמה. חלוצים שעלו לסלול כבישים ולגדל תפוזים אך הבינו שמקומם האמיתי על הבמה. לכל אחד מהם סיפור מרתק: קלאסיקות בפזמונאות הישראלית לצד רכילות עסיסית על אהבות אסורות . תחנה ראשונה הייתה בביתו של המשורר והשחקן אברהם חלפי ברחוב ישראליס 10. רוב חייו חי בגפו, אך שירו הידוע " עטור מצחך זהב שחור " נכתב על אהבה שלא מומשה לאשת־חברו. אהבה גדולה שלא מומשה אשר על כך כתב חלפי בעצמו - ” נָשִׁים...

בירת הכלבים של תל אביב

  תל אביב ניצבת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל; לצד ההנאה והאהבה, המשימה לעיתים לא פשוטה, בעיקר כשההולכים על ארבע מתחילים להזדקן.  דייגו כלבלב מרחוב הופיין יש לו הכול: מרק ועצם זה טוב ויפה. אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו. אז הזמינו עבורו "דוג ווקר" בתשלום שמוציא אותו חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות משחקים עם עוד כמה כלבים משועממים בשכונתנו. דייגו הוא התאום התל אביבי של פלוטו, הכלבלב של המשוררת לאה גולדברג. דייגו הוא כלב תל אביבי. לא מקיבוץ מגידו. כלב שמח, אנרגטי, אוהב ילדים ומלווה אותנו בצעדות הבוקר לאורך טיילת תל ברוך בנאמנות. כלב השרוע רוב היממה על מרבץ בקומה שלישית בלי מעלית בבית משפחתו, בציפייה לפעילות הבאה. להזדמנות לסמן את הטריטוריות שלו בהשתנה, ללכלך את המדרכות בגלליו ולאלץ את בעליו להתכבד ולנקות אחריו כמקובל במחוזותינו. פעם אחזקת כלב הוסברה כתחליף לילד, כצורך מרתיע לאבטחה אישית, כתחליף לחבר לילד ללא אחים או חברים, או "רק" מאהבת כלבים, כידידו הטוב של האדם. בתל אביב רבים מצעירי העיר מחזיקים כלבים, חלקם כתחליף להבאת ילדים לעולם. העיר מצליחה להתייצב שנה אחר שנה בראש רש...