צבעים של תיקווה

           

 

אם ניתזת לכם טיפת צבע, מנגבים. שתי טיפות - אפשר כבר לעשות מזה ציור. אם נשפכים לכם 1800 ליטר צבע על הבית - אתם אומן דרוזי מקורי ומוכשר ברמה בין לאומית. סאם חלבי, ילד מהכרמל הדרוזי, שגדל על ברכי אימא אוהבת ומוכשרת, שתפרה ועיטרה במכונת התפירה זינגר שלה את המטפחות הלבנות המעטרות את ראשי הנשים הדרוזיות המסורתיות (נקאב) וזרמה עם נטייתו של סאם לצייר בחדרו במקום לשחק עם החברים בחצר כשאר הנערים.

בדליית אל כרמל עומד "בית הצבעים", בית הוריו של סאם אותו צבע ברסס נתזי צבע, בעזרת חברת ניר-לט, והביקור בו חוויה צבעונית. סאם יוצר בהתזת כתמי צבע. "שליכטות" מטווח קצר. מקורי ומלכלך.

סגנונו ייחודי, שזוכה לביקוש מוערך אצל חובבי אמנות בחו"ל, והביא רווחה כלכלית למשפחה. סאם הוא גם תל אביבי אשר בחלק מהשבוע הוא גם גר ברמת אביב כשהוא לא מבקר אצל לקוחות בעולם. את היצירות שלו הוא "מתיז" בביתו שבכרמל. שם אפשר לפגוש אותו אם יתמזל מזלכם, כמוני.

לחלבי עוקבים רבים במדיה החברתית. לסרטוני הטיקטוק שלו עשרות מיליוני צפיות בכל שידור. הוא מככב בסרטונים בעצמו לבוש בחליפה מנוקדת צבעים, בקליפים צבעוניים רבים שלו. הוא בהחלט שיחק אותה במרחב הדיגיטאלי.

                                      

בשנים האחרונות הוא נחשף גם בתל אביב. לאחרונה במיצג אומנותי בכיכר החטופים שם צויר על קיר צבעוני צהוב - עכשיו! בקריאה לשחרור החטופים. במיצג נוסף על הרחבה הוצגו 132 יונים צהובות, כמספר החטופים שהיה ידוע אז. שיתוף הפעולה של סאם עם ניר-לט שתספקים את הצבעים בנושא החטופים ברור. המפעל בקיבוץ ניר עוז נשרף ונפגע קשות בפרעות תשפ"ד.

בביקור ב"בית הצבעים" שבדליית אל כרמל רואים כהקדמה סרט המציג את האומן ומשפחתו. ילד שנולד אחרי תשע אחיות. הוא כמובן הנסיך של המשפחה ואהב יותר מכל דבר - לצייר ולהקיף עצמו בצבעים. כאשר הבית התרוקן אחרי מות הוריו ונישואי אחיותיו - מימש את חלומו. את סגנון נתזי הצבע שהיו רק בחדרי עבודתו, העביר לכל החדרים; לגג הבניין המעוטר בעשרות יונים בצבעים שונים, סירה צבעונית במרפסת העליונה, והרבה פרחים צבעוניים בגינת הבית. הוא לא חסך בצבע. התמונות שבחלקן רב ממדיות בצבעים שמחים, המייצגים הצבעוניים בפינות הבית, שימחו אותי כמבקר שלא מרבה לבקר בתערוכות ציור. כשפגשתי לגמרי במקרה את סאם בתום הסיור, שמחתי לשתף אותו בדעתי הבלתי מקצועית- וואוו!

אחרי כמה שאלות בנאליות על היצירה שלו, אני כתל אביבי סקרן, לא יכולתי להתאפק ולשאול אותו - "אתה קבלת את בית הוריך, ומה עם תשעת האחיות שלך?"

מסתבר כי אצל הדרוזים מקובל כי רק הבנים יורשים את ההורים. הבנות זוכות לקבל את ירושת בעליהן בלבד. אבל סאם מחייך ומרגיע אותי. לאור הצלחת המכירות בחו"ל של יצירותיו, הוא פנה לאחיותיו ופיצה אותן בנדיבות והרכוש חולק באופן שווה, למרות שהדודים הדרוזים שלו לא כל כך אהבו את המהלך האנטי מסורתי .

בשנה הקרובה תיפתח בתל אביב תערוכה מציוריו, עכשיו הוא מציג במוזיאון בדיסלדורף שבגרמניה, ואולי יום אחד גם האוצרים במוזיאונים הישראליים יכירו בו כאומן ישראלי שגדל כצמח בר צבעוני בכרמל הדרוזי.

חלבי לא המציא את ג'אנר טפטופי הצבע. האומן האמריקאי ג'קסון פולוק נודע בציורים המטופטפים עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת. אחד מציוריו קבע בזמנו שיא במחירו - 140 מיליון דולר עבור קנבס מושפרץ.

הפרויקט הגרנדיוזי הבא של סאם יהיה בשיתוף עם מוזיאון חיל האוויר בחצרים. אחרי ש"צבע" את המודל האחרון של מרצדס בתצוגה שעמדה בקניון רמת אביב - סאם עומד לצבוע כנראה דגם מוזיאוני של מטוס F-15. עיטור כנפי המטוס בנקודות של צבע שאולי יבלבלו את הכטב"מים. זה יהיה צבע אבסולוטי של עליונות אווירית.

סאם מדבר ונשמע תל אביבי. מגדיר עצמו כאיש שאינו דתי ולא מקפיד על כל הלכות הדת הדרוזית, על כן אל תתפלאו אם תראו אותו בבר השכונתי בתל אביב עם צ'ייסר ביד. רק תיזהרו שלא יתיז עליכם קצת צבע.

 

אשתי דליה בתמונה עם האומן. הנעלים שלה צבעוניות מהבית. בניגוד לסאם, שאצלו כל נעל היא אמנות יקרת ערך.