דילוג לתוכן הראשי

צלילי השקט

תגובות

אודי מנור אמר/ה…
שאלה שטובי ההוגים לא הצליחו לתת לה תשובה מדודה, אובייקטיבית, רציונלית, מוסכמת: מה זה שכר הוגן. במאה ה-19 בעלי הכוח נתנו תשובה די פשוטה - מה שמספיק לקיים את הפועל כך שהוא ימשיך להיות פועל. מארקס לא אהב את הנוסחה הזו, מסיבות ידועות. הוא סבר שפעולת הפועלים (העבודה) היא שורש העושר ולכן סדר הדיון אמור להיות הפוך - כמה יסכימו הפועלים לשלם לבעלי ההון... אלא שכדי שהנס הזה יתרחש, חייבים היו הפועלים להפוך לשליטים, ואיך זה נגמר בברה"מ ובנותיה כולם יודעים. ולכן הדרך הסבירה שנותרה (אם רוצים לשמור על החירות), היתה בלהתווכח מה הוא המינימום הנחוץ לפועל. אצל בעלי ההון כאמור התשובה היתה מינימלית: קצת מזון, כמה קירות, מעט בגדים ויהיה בסדר. מתנגדיהם (הן על בסיס מוסרי-נוצרי והן על בסיס מדעי, מרקסיסטי או אחר) חשבו כמובן אחרת, והחלו להרחיב את הגדרת המינימום. והנה אנחנו עומדים היום בקצה העכשווי של תהליך שלא יסתיים לעולם, כי מצד אחד כוווווולם כבר מסכימים על 'חינוך' ועל 'בריאות' כחלק מאותו מינימום, וזהו כמובן שינוי דרמטי, אבל 'חינוך' יכול להיות עלוב או מעולה, וכך גם 'בריאות' והנה הגענו חזרה לטינטון. וכל עוד שנושא הכלכלה מופקר בידיים של כלכלנים, וגרוע מכך, בידיים של ממונים מטעם עצמם וממומנים על ידי בעלי עניין במכוני 'חשיבה', המינימום ישאף אל המינימום, אולי לא ברמה של המאה ה19, כל כך נמוך אי אפשר לרדת, אבל בהחלט לכיוון שעולה מהפוסט המעניין שלך.