קניתי מיכל גז פלפל לבת שלי. שיהיה. לא קשור לחמאס או לאיום האירני. פשוט הבנתי שהביטחון האישי של כולנו, על הפנים. זה לא עוד טור נגד מי שעומד בראש המשרד הממשלתי האחראי על ביטחון הפנים של אזרחי ישראל. המצב הרבה יותר גרוע. התחושה האישית היא שאין פה ביטחון. לא פנים ולא מחוץ לבית. אתה יוצא מהבית – ולא ברור למה זה עלול להתפתח. בסקר שהזמינה לאחרונה סיעת הגמלאים במועצת עיריית תל אביב-יפו ממכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי נושא הביטחון האישי הנו בראש סדר העדיפות של תושבי העיר מגיל 50 ומעלה. לא חנייה, תמ"א 38, הדתה או המחסור במסגרות חינוך. חזרנו לבייסיק. ביטחון אישי. סקר שנערך לפני פרעות תשפ"ד כך שעכשיו זה רק מועצם. אבל זה ממש לא פוליטי או מתקשר לבחירות המתקרבות. זה אצלנו בשכונות ומתעצם בשנים האחרונות. בואו נתחיל בדברים הקטנים. למשל, אחרי שיצאתי מהדירה שלנו – הגעתי למעלית. כלומר, לרשות הרבים שם אפשר למצוא שלולית קפה שנשפכה שלא בכוונה מכוס של שכן שמיהר, או שלולית קטנה של כלבלב שלא הצליח להתאפק עוד שתי דקות עד שיגיע למדרכה הקרובה, או ערמת קליפות גרעינים שהצטברה על מסילת דלת המעלית, וכל זה אחרי ש...