לפני מספר שנים החתימו אותי על הבטחה כי "מה שנאמר ב"ארנולד", נשאר "בארנולד". Ό,τι λέγεται στον «Άρνολντ», παραμένει «στον Άρνολντ . בלאדינו זה נשמע יותר מאיים. כלומר - שום דבר ממה שנאמר שם לא לציטוט. זאת הייתה דרישת המינימום לפני שקיבלו אותי לפרלמנט גמלאים יוקרתי זה בהיכל התהילה לחצילים באצטדיון האולימפי בהדר יוסף על שם אבא של יואב בנו של מלך החצילים המיתולוגי. עד היום אני עומד במילה שלי. לו רק היו מאשרים לי, הייתי מזמן מחכים אותכם בתשובה לשאלות חשובות כמו - למה פירקו את הפלמ"ח, מי רצח את ארלוזורוב ואיזה ויסקי מעושן הכי משתלם לקנות בדיוטי פרי של בנגקוק...
אלא שאף אחד לא הטיל איסור על ציטוט מקבוצת הוואטסאפ המקדימה לכל מפגש שכזה...
להלן תמליל מדויק של דיון קולינרי אודות בישול גברי:
א: כמו רוב הגברים, וורבלית אני פחות רומנטיקן.... יותר דג ממולא, רק בלי גזר על הפדחת.
ר: האמת, זה בדיוק הדימוי שעלה לי בראש!!
א: זוגתי היא החזרת במנה לעיל....
פ: כל עוד לא חשבת על רגל קרושה, הכול זורם.
ר: לעניות דעתי היא סחוג או עריסה אבל מה אני מבין בחריפים.
א: היא, ההיא, הן, שהיו ושיחיו לנצח, הן התבלין שהופך אותנו ממוכשרים למצליחים, מחכמים למצליחים, מנאים לנעים, ממאזינים לרוקדים, ממאהבים לחתנים, מסתם למושלם.
רגע, על מה חשבתם שאנחנו דנים שם? לבד מזכאות לביטוח לאומי, מתכון לחמין שעובר מדור לדור, איך קראו לבלונדינית הנדיבה ההיא מאשקלון, ומה היה שמו של הנווט בקורנס שהפיל מיג בשמי דמשק?
תגובות