מאמי, אתה יכול לבוא לכאן לרגע? אתה מבין מה משמעות ההודעה הזאת על המסך? למה המחשב כותב לי שאין תקשורת/ פג תוקף הרישיון/ חסר מקום אכסון/ צריך לשנות גרסה/ חם לו מדי/ הוא מבקש רשות לאתחל את עצמו/ הוא אתחל עצמאית ומחק את המסמכים האחרונים שנשארו פתוחים מאז האתחול האחרון שקרה כשעברנו דירה ומאז לא נשמרו המסמכים כראוי.
אה, אם אתה כבר כאן – מה זה הסמן המהבהב על אייקון המדפסת? מאיפה אני יודעת מתי החלפנו מיכל דיו צהוב למדפסת? דיו זה לא שחור/לבן? רגע, איפה כל קיצורי הדרך שהיו לי על סרגל המשימות בתחתית המסך? ולמה עכשיו הוא פתאום אנכי וצמוד לימין? מאמי, מישהו נגע לי במחשב?!
שניה גברתי, אל תתעצבני עלי. ברור לי שאצלכם בבית זה הפוך מגדרית ובעלך הוא חסר הישע ומאותגר הטכנולוגיות. זאת הרי לא תכונה גנטית ואני לא שמעתי על DNA גברי עדיף בתחום תפעול המכשירים. כל האמור לעיל – הוא דו מגדרי. העצבים הם אש דו"צ שבסוף תמיד אני הטכנאי התורן נפגע. עובדה. את השאלות האלה אני מקבל גם מחברים נזופים בקומה 11 במגדל שלנו, גברים שלא הצליחו להתמודד עם שאלות הנכדים בבית על נפלאות הטכנולוגיה. כמו, "סבא – איך חוסמים צ'ט בווטסאפ שאימא לא תצליח לקרוא אותו בטלפון כשאני ישן?"
אבל אצלנו בבית, אני הכתובת הסיעודית למצוקות טכנולוגיות. זוכרים שבמערכות ההפעלה במחשב הבייתי – לחיצה על מקש F1 מעלה מיד תפריט עזרה על המסך? אז אצלנו בבית אני F1 . לפני שפונים לגוגל עוברים אצלי.
בשנות חדירת הטכנולוגיה לחיינו, הוקמו מספר חברות הזנק מצליחות לתמיכה מרחוק במשתמשים מבולבלים. כשעדיין לא היו לנו ילדים שגדלו על ברכי האפליקציות וכיום הם מסוגלים להתמודד עם כל מסך תקול. רק חבל שהם מדברים כל כך מהר, בולעים 80% מהמילים וצריך לנחש מה רוח השיחה על פי העיצורים הבודדים שהבנתם, עם מילות סלנג לא מוכרות, הגדרות לועזיות שהביאו מהמשרד, הגשר ליישור שיניים המשבש ושורק על כל ש', ז' ו-ס', תוסף אורלי שפתאום הופיע באמצע החיים כי תמיד רצינו שיניים מושלמות, עכשיו לך תבין למה במקלדת מופיע לי הסימן " כשאני מקש על @....
עכשיו, הילדים עזבו את הבית, חברות התמיכה האישית הוחלפו בעובדות סוציאליות מתוסכלות שמנסות לשדרג עצמן לפסיכולוגיות אלטרנטיביות ללא תואר שני, ואנחנו נשארנו עם " במקום @, וטכנאי מחשבים עמוס ביותר בלב השכונה, עם הרבה לקוחות וותיקים שהנכדים שלהם לא מוכנים להשקיע בהם כמה דקות איכות...
