דילוג לתוכן הראשי

רשומות

צבעים של תיקווה

              אם ניתזת לכם טיפת צבע, מנגבים. שתי טיפות - אפשר כבר לעשות מזה ציור. אם נשפכים לכם 1800 ליטר צבע על הבית - אתם אומן דרוזי מקורי ומוכשר ברמה בין לאומית. סאם חלבי, ילד מהכרמל הדרוזי, שגדל על ברכי אימא אוהבת ומוכשרת, שתפרה ועיטרה במכונת התפירה זינגר שלה את המטפחות הלבנות המעטרות את ראשי הנשים הדרוזיות המסורתיות (נקאב) וזרמה עם נטייתו של סאם לצייר בחדרו במקום לשחק עם החברים בחצר כשאר הנערים. בדליית אל כרמל עומד "בית הצבעים", בית הוריו של סאם אותו צבע ברסס נתזי צבע, בעזרת חברת ניר-לט, והביקור בו חוויה צבעונית. סאם יוצר בהתזת כתמי צבע. "שליכטות" מטווח קצר. מקורי ומלכלך. סגנונו ייחודי, שזוכה לביקוש מוערך אצל חובבי אמנות בחו"ל, והביא רווחה כלכלית למשפחה. סאם הוא גם תל אביבי אשר בחלק מהשבוע הוא גם גר ברמת אביב כשהוא לא מבקר אצל לקוחות בעולם. את היצירות שלו הוא "מתיז" בביתו שבכרמל. שם אפשר לפגוש אותו אם יתמזל מזלכם, כמוני. לחלבי עוקבים רבים במדיה החברתית. לסרטוני הטיקטוק שלו עשרות מיליוני צפיות בכל שידור. הוא מככב בסרטונים בעצמו לבוש בחליפה מנוק...

דשא צהוב

  בעברי יש לי רקע גנני. בית עם גינה ומדשאה. בית עם רעפים וממטרה. בית קהילתי בין נתב"ג לכנסת ישראל. כך שכשאני רואה בית עם דשא ירוק – אני יודע להעריך את ההשקיה וההשקעה. כי לי תמיד צמח דשא צהוב. הדשא שלנו צהוב. אנחנו יודעים את זה,  בחרנו בו מתוך הרבה מרבדי דשא ירקרקים, אבל לנו יצא צהוב זהו. אין צורך להוביל את השיחה לנושא זה. ידוע. הצהוב שלנו הוא הירוק החדש. ואל תתנו לי כדוגמה את הדשא הירוק של השכן. אם הדשא שלו כל כך מוצא חן בעיניכם, אז למה שלא תיקחו את הילדים הנודניקים שלכם ותעברו לשבת אצלו בחצר. בטוח שהסטייקים שלו גם עבים יותר. דשא צהוב הוא חלק מתורת חיים, אמונה בכוח העשבים להתגבר ולהסתגל למציאות הקשה, היכולת להמשיך ולחיות, למרות ששכחנו השבוע לפתוח את הממטרות. אופס. סורי. מחשב ההשקיה קיבל דום שיבר,  הדשנים נגמרו, הממטרות נסתמו, מכסחת הדשא אצל השכן. אוסף תירוצים שבאים להסביר לסביבה למה אתם לא "מוצלחים" כמו השאר, אלה היושבים תמיד על שפת הדשא הירוק. של השכן, אלא מי. השכנים 'הירוקים' שלנו, אלו עם הסוברו הלבנה וגג הרעפים האדום, שני יל...

המדוזות באות

  הבועה התל אביבית מתאימה את עצמה למציאות החדשה. התל אביבים מגדירים לעצמם שיגרה חדשה שמלמדת אותנו איך החיים מתנהלים בצל הגליל המעשן בצפון ומנגד הדרום שמהדהד ברעם טנקים השועטים בציר רפיח בואך הפסקת הלחימה. לעירנו הגיעו   הגיע ו   לאחרונה אורחות חדשות.  חוף הים דליל בנופשים, ומתחיל להתמלא במדוזות. כמדי שנה. המדוזה הארץ ישראלית  המצויה ו הצורבת. תקלה לא נעימה ביום של כיף.  התרומה המצרית לכיף הקיצי הישראלית. גושי ג'לי עגלגלים, הצפים בין הגלים, מחפשים את הנצרב הבא. היו דרוכים. זה ממש לא כיף לשחות במי ים חומציים עוקצניים. זה ממש כואב לגעת בטעות בזרועות הקטלניות של מדוזה מוסלמית מצרית. השגיחו על הנכדים שלא ידרכו בטעות על גוויות המדוזות המצפות את חופי הכרך. מרוב נופש באיים היווניים, שכחנו איך להתמודד עם מדוזות ציוניות. בחופי תל אביב החלו לסמן בדגלים סגולים את סכנת המדוזות. אף אחד לא באמת יופתע אם בסוף יתברר כי זה עוד צעד  עוין  של האירנים נגדנו. אם נ צ רבים ממדוזה  –  מומלץ מאוד לא לשטוף עם מים מתוקים שעלולים להחמיר נזק תאי הארס , לא לשפשף הכווי...

פאק קמיניץ

פאק קמיניץ קשה לי עם הדרוזים. הרגשה פנימית שאכזבתנו אותם. בגדול. חברות של למעלה מ-76 שנים נגדעה באחת, ברצף של החלטות שגויות, שחייבים לתקנם בהקדם - כי חברים פצועים לא משאירים לדמם בגליל, בכפרים שלהם, בסיר הלחץ הבלתי אפשרי שאף תבשיל בו לא יצלח. פשוט לעשות UNDO לחוק הלאום וקנסות קמיניץ. בין סיור בכביש 232 לכיכר החטופים לקחנו פסק זמן לאחינו הדרוזים בגליל. אחים לנשק אמיתיים, עוד לפני שהשתלטנו להם על המונח "אחים לנשק" למטרות לאומיות חשובות. אנחנו מתייחסים אליהם כלוחמים מסורים בכל יחידות צה"ל - אבל זה מזמן לא רק כך. הדרוזים הם אנחנו, מיעוט מלוכד עם עבר מפואר ושאיפה למקום בטוח . ממש כמו היהודים. רק שלאחינו הדרוזים יש גם שפם. מעל לכל כפר דרוזי יש הילה מסתורית. דת סודית. גלגול נשמות. כתבי קודש הנפתחים רק לכוהני הדת. אווירה מסקרנת כל מי שלא דרוזי. אחרי שלושה ימים של פגישות מחויכות עם שייכים בבגד שחור וקסדה לבנה אני יכול להרגיע אותכם. אין כל קסם דרוזי. החבר'ה האלה שיכללו את האסלם למהדורה ידידותית לסביבה, בלתי שתלטנית ואין לכם כל סיכוי להצטרף ולהתדרז. כלומר להמיר דתכם לדרוזים. ז...